פורטרט נעמה אורבך
אני נעמה. איזה כיף לי שהגעתם לכאן!
אני מעצבת גרפית ובעלת הסטודיו
"נעמה מגשימת מתנות".
אני אוהבת מאוד להכין, לעצב, לתת ולקבל מתנות מיוחדות ששומרות את כל מה שטוב ומרגש בחיים.
בבלוג שלי תוכלו למצוא את הסיפורים שמאחורי המתנות, דרכים שבהן אני אוהבת לחגוג משפחתיות וחברוּת, ואנשים, אירועים וחפצים שמעוררים בי השראה ורצון ליצור.

המשיכו לקרוא...
*הפרטיות שלך חשובה לי, המייל שלך בידיים טובות
איך עושה ילדה – הספר שלי (הוצאת שוקן)
yalda









פוסטים בעליית הגג
הקריאה היומית שלי
הבלוגים שכל פוסט חדש שלהם עושה לי קפיצה קטנה בלב. לרשימה המלאה

אחותי ואני #1: סיון ורעות

sisters-logo-280מערכות יחסים ביו אחיוֹת הן כמו טביעת אצבע – מפותלות ומסקרנות ואף אחת לא דומה לרעותה. אחרי שסיפרתי על הקשר ביני לבין אחותי ועל המתנה האישית שהכנתי לה לחתונה, מתנה שחוגגת את הקשר שלנו, הרגשתי שאני רוצה לתת במה לאחיוֹת אחרות. לאפשר לנשים אחרות להתבונן ביחסים עם אחותן, לשמוח על הטוֹב שבהווה ובעבר (ואולי גם למשוך אחת לשניה בשיער). בסדרת הפוסטים החדשה שמתחילה כאן היום אני מקווה להאיר קשרים משפחתיים בין אחיות בזרקור אוהב, ולהכיר תודה על זיכרונות ומשפחה בחיים של כולנו.
אז תכירו את סדרת הפוסטים החדשה בבלוג שלי: אחותי ואני. בכל פוסט בסדרה אארח זוג אחיוֹת ואשאל אותן על היחסים ביניהן, על מסורות משפחתיות, וכמובן על מתנות מיוחדות שהכינו זו לזו (את ההשראה לסדרה קיבלתי מהבלוג "say yes" שיש בו סדרה דומה, עם שאלות מתחומים אחרים).

אני כבר מתרגשת להכיר לכן צמד אחיות מקסימות – סיון ליבנה חכים ורעות ליבנה-טרנדש.
את סיון אני מכירה ואוהבת מהבלוג שלה ומרחבי הרשת, שם היא משאירה עקבות בצבעי הקשת. כשהיא כתבה לי תגובה נרגשת ודומעת לפוסט שכתבתי על אחותי, ידעתי שאני רוצה לשמוע יותר על הקשר בינה ובין אחותה רעות, קשר עמוק וחזק שמרחק גיאוגרפי עצום ושעות הפוכות מאתגר אותו. יאללה מתחילוֹת!

סיון ורעות, נעים להכיר

אחותי ואני | ריאיון עם אחיות | בלוג סימני דרך | naamasimanim.co.il

ילדוּת

אחותי ואני | ריאיון עם אחיות | בלוג סימני דרך | naamasimanim.co.il
סיון (מימין) ורעות בילדותן

איפה גדלתן?

רעות: "כשאנשים שואלים אותי מאיפה אני בארץ אני לוקחת נשימה עמוקה ומסבירה: אין מקום אחד שאני יכולה לומר שהוא ה-בית. נולדתי בעפולה, ביליתי את ילדותי הצעירה באילת, שם סיון נולדה. מעט אחר כך עברנו לבאר שבע ואחר כך לקרית ביאליק. נוף ילדותנו נתפס בעיני כמו שמיכת טלאים עשירה המקבצת פיסות של מקומות רבים בארץ. המעברים האלו לא היו משאת נפשי – שנים הייתי עסוקה בלצמצם את השינויים שבחרתי לעבור בחיי כי לא זכרתי את המסעות האלו לטובה. מאוחר יותר למדתי להוקיר את הערך המוסף של הנדודים האלו, ובחרתי לצאת לנדודים משלי".
סיון מסבירה שהמעברים התכופים נבעו מהתפקיד של אביהן בחיל האוויר, אבל לה הם דווקא עשו טוב: "היה לי כיף להכיר כל הזמן אנשים חדשים. לצרף למעגל החיים שלי עוד חברות וחברים".

מי הגדולה ומי הצעירה? יש עוד אחים או אחיות במשפחה?

רעות: "אני הגדולה, סיון היא ילדת הסנדוויץ' שלנו, צעירה ממני ב-4.5 שנים. עמית 'הקטן' צעיר ממני ב-11.5 שנה".

אחותי ואני | ריאיון עם אחיות | בלוג סימני דרך | naamasimanim.co.il
רעות, סיון ועמית התינוק
אחותי ואני | ריאיון עם אחיות | בלוג סימני דרך | naamasimanim.co.il
רעות (מימין) וסיון, כל אחת ביום הראשון לכיתה א' שלה

הייתן חברות טובות בילדותכן?

סיון: "איך אני אנסח את זה, לאאאאאאאאא. הלוואי. רבנו המון. כל הזמן. על כל דבר. נראה לי שרק בתחילת גיל העשרה שלי ירד לי האסימון שהדבר הכי טוב שיש לי בעולם, פשוט נמצא הכי קרוב אלי".
רעות: "היינו עסוקות בלריב ולהתווכח על הכל. לי היה חשוב להיות ה-גדולה והמחשבה לחלוק את הקוסמוס שלי עם עוד מישהי לא נראתה לי… עם השנים, הצטמצמו הפערים ולמדנו להיות חברות טובות, קרובות בנפש".

אחותי ואני | ריאיון עם אחיות | בלוג סימני דרך | naamasimanim.co.il
"התווכחנו על כל דבר". רעות וסיון ברגע רגוע יחסית


מה אהבתן במיוחד לעשות יחד כילדוֹת?

רעות: "התמחינו באימפרוביזציה של תכניות אמנותיות למשפחה. אני זוכרת אותנו עובדות שעות על שולחן קוסמים שבנינו מקרטון, סיון מתאמנת על תפקיד האסיסטנטית, ואני – הקוסמת". סיון זוכרת מופעים נוספים מהרפרטואר: "אהבנו לשחק יחד בתאטרון בובות ולערוך הופעות. אחותי היתה על תקן התסריטאית והבמאית ואני לרוב השחקנית. בבת מצווש שלי זה היה באקסטרים. במשך תקופה ארוכה עבדנו על סרטון וידאו של חצי שעה שכלל מערכונים מצחיקים. זו היתה חתיכת הפקה מושקעת ומשעשעת טבולה בשפע של זמן משותף ויצירתי".

אחותי ואני | ריאיון עם אחיות | בלוג סימני דרך | naamasimanim.co.il
אחות גדולה אחות קטנה. מתחפשות, מופיעות ויוצרות עולמות יחד

מסורות משפחתיות – אז והיום

איזו מסורת משפחתית אהבת במיוחד בבית שבו גדלתן?

סיון: "היתה לנו מסורת של טיולים רגליים ששולבו עם פיקניקים. אין סיכוי שביום שבת נשארנו בבית".
שתיהן זוכרות בחיבה את הנסיעה השנתית לאילת שהפכה למסורת. רעות מספרת: "אחרי שעזבנו את אילת, הקפדנו להגיע לביקור שנתי סמוך ליום העצמאות. זו הייתה הדרך העיקרית לשמור על קשר עם החברים שהפכו לבני משפחה, ליצור חוויות חדשות ולהפיג את הגעגועים. שם למדתי שקשרים עמוקים יכולים לשרוד את אתגר הבדלי הזמן והמקום".

אחותי ואני | ריאיון עם אחיות | בלוג סימני דרך | naamasimanim.co.il
מימין: סיון, האח עמית ורעות בטיול משפחתי

יש מסורת או ערך משפחתי שלקחת מבית ההורים ואת ממשיכה בה גם היום?

סיון: "את נוהל הטיולים אימצנו פה בבית בחום. אנחנו מטיילים המון. אוהבים לצאת לקמפינג, לישון בשטח וכשאין לנו כוח להעמיס את הבית על הרכב עושים טיול אוהלים עם חברים בגינה".
רעות מספרת על שני ערכים בולטים בבית שבו גדלו: "בבית שלנו נהגו לומר: "מה שעושים בראש השנה עושים כל השנה". אנחנו אימצנו את האימרה כמסורת של המשפחה הצעירה שלנו. יש באימרה הזאת הזמנה ענקית לבחון את הערכים שלנו ואת מה שחשוב לנו באמת.
אמא שלנו מאמינה שאת הדברים שממלאים אותה באושר – חולקים עם הילדים. מאז ומתמיד היא פינתה לנו מקום לחלוק איתה את התחביבים שלה. כפעוטות באנו איתה לסטודיו לקרמיקה – וספגנו את האהבה ליצירה. אני אוהבת במיוחד לחלוק זמן יצירתי כזה עם הבן שלי, שחק. ביחד פיסלנו מפלצות ועיטרנו עשרות כוסות בסטודיו מקומי לקרמיקה. בכל פעם שאני לוגמת קפה מאחת מהן, עוברת בי תחושה נפלאה של חוויה משותפת, אין כמו לשתף את האהובים שלך באהבות שלך".

אחותי ואני | ריאיון עם אחיות | בלוג סימני דרך | naamasimanim.co.il

יש מאכל שמזוהה אצלכן עם הבית שגדלתן בו? 

שתיהן נזכרות בגעגוע במאכלים המגוונים שאפיינו את המטבח המשפחתי: "גולש הונגרי, חמין, עוף בזיתים בסגנון ספרדי, כדורי גבינה ובלינצ'ס… במטבח של ההורים למדנו שאוכל זה מצע ליצירתיות ושכיף להכיר עולם דרך הצלחת". 
רעות
: "עכשיו כשאנחנו גרים כל כך רחוק, אנחנו מכינים המון מהמאכלים הללו – ממלאים את הבטן והלב בטעמים מוכרים.

הקשר שלכן היום

כל כמה זמן אתן נפגשות ואיפה זה קורה בדרך כלל?

סיון: "שברת לי את הלב פה. פעם בשנה במקרה הטוב. אחותי גרה כבר עשור בארה"ב. מה שהתחיל כרילוקיישן זמני הפך לקבוע. מגיל הבגרות ועד שהיא טסה היינו הכי צמודות בעולם. היא חסרה לי באופן שמילים לא יוכלו לתאר".
רעות
: "אני גרה בצד השני של כדור הארץ, 11,317 ק"מ מאחותי. המרחק הזה עצום ומקשה על מפגש פיזי שהרבה מאיתנו חושבים עליו כמובן מאליו. הביקורים בארץ הם טיפה קטנה באוקיינוס של זמן.
באוגוסט שעבר נפגשנו כולם בטוסקנה. רגעים נדירים של בּיחד-נס. 
נפלאות הטכנולוגיה מאפשרות לנו לצמצם את המרחק הפיזי. שבת בבוקר זה ה-יום לשיחות הטלפון הארוכות כשאנחנו עוד בפיג'מה לפני שהיום מתחיל והערב יורד על ישראל".

אחותי ואני | ריאיון עם אחיות | בלוג סימני דרך | naamasimanim.co.il
כל המשפחה ברגע נדיר של יחד

איך המרחק הגדול ביניכן והשעות ההפוכות משפיעים על מערכת היחסים?

לשתיהן חסרים אותם דברים: "אנחנו עושות המון בכדי לשמור על קשר אבל זה לא משתווה לקפיצה לקפה, לחיבוק, לשיחה פנים אל פנים, לזמן עם האחיינים. סיון מתגעגעת במיוחד "פשוט לבלות איתה כמו פעם, ללא שעון חול שמטפטף. לכל מי שיש פה אח ואחות ויכול לנסוע ולחבק אותם עכשיו – תעשו את זה המון. זה לא מובן מאליו. אני מקנאה בכם"רעות: "זה אחד המחירים הכבדים ביותר שאנחנו משלמים על ההחלטה שלנו לגור רחוק". 

אחותי ואני | ריאיון עם אחיות | בלוג סימני דרך | naamasimanim.co.il
סיון ורעות בחתונה של האח עמית

במה את דומה לאחותך? במה את ממש שונה ממנה?

רעות: "יש לנו המון במשותף. שתינו מאוד מחוברות למשפחה. שתינו אוהבות יצירה, אסתטיקה. שתינו אוהבת ללמודיש בשתינו מידה עצומה של נחישות ויכולת התמדה".
סיון: שתינו פרפקציוניסטיות, הישגיות, עקשניות. כשנרצה משהו לא משנה איזה הר יצוץ בדרך אנחנו נזיז אותו. שתינו הולכות אחרי הלב שלנו למימוש החלומות האישים והמקצועיים שלנו.
ורעות מספרת על ההבדלים: "אני מחושבת ורציונלית, סיון אינטואיטיבית ומונעת מהרגש. סיון מתוכננת, מסיימת פרויקטים שבוע מראש, אני אובר-פרודקטיבית תחת לחץ ומנצלת כל שניה עד לדד-ליין. סיון רקדנית בחסד עליון, מרכז המסיבה. אני מאלו שיארגנו את המסיבה, רוקדת בקצה הרחבה, שרה – רק באמבטיה".

במה היית שמחה להיות יותר כמו אחותך?

רעות: "לסיון יש אינטואיציה מדהימה. היא קוראת אנשים מקילומטרים ומרגישה בבטן מה נכון לה. השנים לימדו אותה להקשיב לאינטואציה הזו – איזו מתנה! הלוואי שהייתי מרגישה בבהירות שכזו".
סיון: "כשהייתי ילדה היה די מאתגר לחיות בצל אחותי. היא גאונה בקטע הכי טוב שיש. חריפה אש. היא מסוגלת לשבת ולקרוא רצוף 24/7. הלוואי ויכולתי לקרוא כמוה ללא עצירות. לי יש הפרעת קשב וקריאה ממושכת מעייפת ומאמצת אותי מאוד. תנו לי מתמטיקה, פיזיקה ואני הכי אצטיין בעולם. אבל כתיבה? קריאה? וואולהפתעתי גיליתי בגיל 30+ שזה שריר, שאם ניגשים אליו ממקום אהוב זה הופך להרבה יותר קל ונוח. היום אני נהנית מזה בטירוף בבלוג שלי ובכתיבה ברחבי הרשת".

יצא לכן לתת אחת לשנייה מתנות מיוחדות, מרגשות או מושקעות?

רעות: "סיון לוקחת אותי בסיבוב בקטגוריית המתנות המושקעות. לחתונה שלנו היא הכינה לנו אלבום תמונות מושקע שתיעד את הקשר שלי ושל בן זוגי. אין משהו יותר מרגש ממתנות כאלה".
סיון מספרת על מתנה שהכינה לרעות ממש לא מזמן: "לקראת יום הולדתה ה-40 הכנתי לה אלבום. אספתי תמונות, מיינתי, סרקתי, הדבקתי, קישטתי וצירפתי טקסט אישי על חוויות, השראה וזכרונות. ההורים שלי טסו אליה לחגוג איתה והביאו לה אותו. הלוואי ויכולתי להעניק לה אותו באופן אישי".

אחותי ואני | ריאיון עם אחיות | בלוג סימני דרך | naamasimanim.co.il
מתוך אלבום ליומולדת 40 שסיון הכינה לרעות
אחותי ואני | ריאיון עם אחיות | בלוג סימני דרך | naamasimanim.co.il
סיון ומיקה בחליפות חד קרן ששלחה דודה רעות. שולחת מתנות לא רק בימי הולדת!

הקשר בין בני הדודים

איך אתן שומרות ומחזקות את הקשר בין בני הדודים?

רעות: "בכל פעם שאנחנו יוצאים לטיול אנחנו חושבים מה נועם או מיקה (הילדים של סיון) היו אוהבים אם היו איתנו. כשנסענו לחוף מצאנו צדפים ייחודיים לחוף של אורגון, אספנו המון ושלחנו כמה לנועם ומיקה. מצאנו גם קונכיית ענק ששלחנו לנועם – שיוכל להצמיד לאוזן ולשמוע את הים 'שלנו'".
"ריגש אותי מאוד כשנועם בחר לשלוח לנו את המוצצים שלו כשנגמל ממוצץ. בגינה שלנו באורגון עומד בגאווה עץ המוצצים של נועם ושחק גאה בו מאוד.
לפני שנפגשנו לטיול משפחתי בקיץ שעבר אספנו תמונות של נועם ושחק והכנו פאזל 100 חלקים עבור שני הילדים. שניהם מאוד אוהבים פאזלים ונהנים מאוד להיזכר ברגעים של יחד כל פעם שהם מרכיבים את הפאזל.
אחרי אחד מהביקורים האחרונים יצרנו שמיכה עם תמונות משותפות של כולנו עבור נועם ושחק. כיף לנו להתכרבל בה, להביט בתמונות ולהרגיש חיבור ענק משותף".

אחותי ואני | ריאיון עם אחיות | בלוג סימני דרך | naamasimanim.co.il
שחק ושמיכת התמונות באורגון
אחותי ואני | ריאיון עם אחיות | בלוג סימני דרך | naamasimanim.co.il
נועם ומיקה מתכרבלים בשמיכת התמונות המשפחתיות בישראל

שתיהן אוהבות במיוחד את מסורת העוגה המשותפת: "ביום ההולדת של כל אחד מבני המשפחה אנחנו אופים את העוגה האהובה עליו ומדליקים נרות יומולדת. דרך הסקייפ אנחנחו יכולים לכבות את הנרות "יחד", והילדים תמיד מתפלאים איך נשיפה גדולה בישראל מכבה את הנרות באורגון".

אחותי ואני | ריאיון עם אחיות | בלוג סימני דרך | naamasimanim.co.il
מדברים בסקייפ, מכבים נרות ומביעים משאלה בצד השני של האוקיינוס

רעות וסיון – תודה ענקית על השיתוף, המחשבה וההשקעה שהקדשתן לשאלות שלי!

לאתר של רעות

לאתר עיצוב הפנים של סיון

לבלוג של סיון – "שתיים סוכר"

לחנות מוצרי הנייר החדשה

לאינסטגרם ההורס של סיון

לפוסטים נוספים בסדרה:
אחותי ואני: שלי וענבל



יש לכן אחות שאתן אוהבות? אשמח מאוד אם תשלחו לה את הפוסט ותקבעו איתה לקפה

שיתוף:

40 תגובות

  1. שלומית לפיד הגב

    איזו קריאה כייפית, ויחד עם זה גם קצת (טוב, הרבה) צובטת את הלב, לקראת הרילוקיישן שלנו.
    הקשר עם האחיינים וביניהם (4 אחיינים מ-2 אחיות) הוא אחד הדברים שברור לי שהמחיר שלהם יהיה הכי גבוה וכואב.
    מחכה להמשך הסידרה.

  2. רבקה קופלר הגב

    פוסט מרגש ברמות על!!! הכנות הנפלאה של סיון ורעות, הסיפורים הגעגועים, אבל פייר, יותר מכל התרגשתי עד דמעות מזה שנועם שלח את המוצצים שלו לדודה רעות… לא יודעת אפילו למה זה ריגש אותי כל כך… נעמה – יופי של מדור/סדרה!

    • Naama הגב

      אני כל כך שמחה לשמוע את זה ממך רבקה! מצחיק איך לפעמים פרט קטן וצדדי יכול למעוך את הלב ולהדגיש את המרחק.

  3. צפי הדר ריכטר הגב

    הרעיון לסדרה – גאוני. אהבתי מאד מאד.
    גם הפוסט עצמו – מעמיק, מרגש וכן.
    תודה רבה, נעמה. מחכה לקרוא את הפרקים הבאים.

  4. אילת שירי הגב

    נעמה זה רעיון משגע לסדרה! היה לעונג להכיר את סיוון עוד קצת, הפעם קצת יותר מהורהרת מהרגיל 🙂 כנראה שלהיות אחיות זה די מורכב. לי יש 2 אחים, ואני זוכרת שכילדה לא רציתי שתהיה לי אחות, זה נראה לי כבר אז נורא מסובך! בתמונות המשותפות של סיוון ורעות ממש רואים את ההתפתחות של מערכת היחסים. כמה תום יש ב 2 זוגות עיניים האלו שמביטות מתוך הילדות…..

    • Naama הגב

      תודה רבה אילת! אכן אחיות זה מסובך, והמטרה שלי היא להראות שיש צדדים טובים וצדדים יותר מורכבים. אני ואחותי תמיד רצינו (והתחננו!) לאחות נוספת,
      היום אני חושבת שעוד אחות היתה יוצרת מורכבות שאין ביחסים בין שתיים. מחנות ,קליקות. אבל – עדיין בא לי לפעמים אחות קטנה שאני ואחותי נוכל לפנק אותה.

  5. אורה הגב

    איזה מדור כייפי ומשובח! אוהבת מאד את הרעיון. לאחר הקריאה, לא יודעת איך הייתי מצליחה לחיות כה רחוק מאחותי. הקשר שלנו הוא באמת משהו שאין לי עם אף אחד אחר בעולם, למרות מרווח השנים בינינו. תודה לך ותודה לסיוון ורעות על השיתוף.

  6. ליאת שמרלינג-מאיר הגב

    נעמה, זה פוסט פשוט מקסים ומרגש עד דמעות. איזו מתנה גדול לסיון ורעות ואיזו מתנה לנו לקבל הצצה למערכת היחסים ביניהן. תודה!

  7. גלית לוינסקי הגב

    נעמה! איזה פוסט נהדר!
    כיף להכיר קצת את האחיות המתולתלות, ואיזה תמונות נוסטלגיות נפלאות!
    כמובן שכל הזמן חשבתי ברקע עלי ועל אחותי… יש הרבה מכנה משותף (אחיות, רילוקיישן, מתנות יצירתיות, בנות דודות שמדברות בסקייפ – לא עוד!)
    מחכה בקוצר רוח להמשך הסדרה.

  8. תמר בהרב הגב

    איך את מצליחה למצוא את הנושאים הכי מרגשים ומדויקים לכתוב עליהם… ואיזה צמד אחיות, נכנסתן לי ללב 🙂

  9. galitshul הגב

    רעיון נהדר וראיון מעניין. אהבתי מאוד. אחיות בכלל זה נושא נהדר, כתבת נפלא

  10. ליאת רסיין פרי הגב

    איזה ראיון כייפי ורעיון נהדר לראיין אחיות.
    אני בטוחה שלסיון ורעות היה כיף להעלות זיכרונות ולשלוף תמונות, בעיקר בגלל המרחק.
    זה מדהים לראות איך הקשר עם אחים זורם ומשתנה עם החיים.
    גם אחותי ואני היינו רבות המווווןןןן (יש לנו צלקות שיוכיחו:)), והיום אני מוצאת שהיא אחד האנשים שהכי מבינים אותי והכי מרגיש לי נכון להתייעץ איתה.
    סקרנית לראות את הראיונות הבאים.
    שולחת לאחותי את הפוסט 🙂

    • Naama הגב

      תודה ליאת, אני חושבת שיש משהו מעניין בלעצור פתאום ולבחון מערכת יחסים לאורך השנים, במבט אחורה, פנימה וקדימה.
      זה באמת מאיר המון דברים טובים, ונותן מקום וחיזוק לקשר הזה בחיים שלנו

  11. תמרי סלונים ליבס הגב

    נעמה זה רעיון של ראיון פשוט מקסים, מרענן.חדש.
    אהבתי לקרוא על סיוונוש, חלק מהדברים ידעתי וחלק ממש חדשים לי. לראות את סיוון ילדה בתמונות… חוויה לגמרי:) רעות והיא משדרות משהו כל כך נעים ואמיתי.הכי אחיות שיש.

    לא משימה קלה לראיין לבלוג ומשימה יותר מורכבת לראיין שתיים יחד.
    עשית את זה מושלם.
    אהבתי איך הכל מובנה, גדל צומח מהעבר עד ההווה יחד עם התוכן והתמונות.
    מרגש מאוד הפוסט הזה, לנהל את הקשר הזה שעובר אוקיינוסים וימים וגעגעועים…

    כאחת שאיבדה בחייה גם אחות אהובה וגם אח הפוסט הזה מאוד נגע בי.
    נותר לי רק לומר שאין כמו אחיות בעולם.
    לא משנה כמה אוקיינוסים יש באמצע, הקשר הזה חזק מהכל.
    הייתי מוכנה שתהיה לי אחות מעבר לאוקיינוס…

    • Naama הגב

      תודה תמרי היקרה, על המילים המדויקות והעוטפות שלך. גם אני מאוד הסתקרנתי לראות את סיון כילדה!
      דיברנו כבר בינינו על הנושא הזה של אחיות, ובמהלך הכתיבה חשבתי הרבה עליך ועל נשים אחרות שאני מכירה שחוו אובדן של אחות (או אח),
      כמה כל אחת מהן היתה רוצה אחות בצד השני שלי האוקיינוס. אחות בירח, אחות במאדים, העיקר שתהיה.
      מחבקת אותך מכאן, דרך המחשב שלי – דרך המחשב שלך – ועד אליך, מרגישה?

  12. יונית צוק הגב

    פוסט נפלא ומרגש. גם לי יש אחות גאונה גאונה שאני משוגעת עליה. גם אני הכנתי אלבום לחתונה שלה. איזה כיף לקרא על סיון ורעות. כמה אצילות נפש ויפות. משהו

    • Naama הגב

      תודה רבה יונית! האמת שמרגש לשמוע על הקשר בינך לבין אחותך (סיפרת קצת בפוסטים ובכנס).
      אחיות יכולות להיות מקור לאושר וקרבה גדולה. הלוואי שבעקבות הפוסט יהיו המוני כוסות קפה שילגמו בחברותא בבתי קפה חמודים ברחבי הארץ.

  13. אביבית הגב

    אחד הפוסטים המרגשים שקראתי לאחרונה..
    איבדתי אחות לפני כמה שנים ומאז אני מעריכה עוד יותר כל רגע עם אחי ואחותי.
    הם חלק משמעותי מהיומיום שלי ואנחנו מסונכרנים ברמות מטורפות.

    כ"כ כיף לקרוא על קשר בין אחיות. על אהבה, געגוע, רגעים משותפים.
    כ"כ כיף לדעת שיש עוד מישהו שלך בעולם.

    נהניתי מאוד לקרוא על סיון המיוחדת ועל אחותה
    ואני בהחלט מחכה לפוסט הבא בסידרה.

    • Naama הגב

      תודה רבה אביבית, על התגובה המרגשת. אני מתרגשת לשמוע שאת לוקחת את האובדן והגעגוע והופכת אותו להערכה למה שיש.
      צריך בעיני להיות אדם מאוד חזק ואופטימי כדי לעשות כך.

  14. שירה פורר הגב

    איזה רעיו מקסים ורגיש ואיזה ביצוע מדויק! קשר עם אחיות הוא הקשר הכי יפה שיש ולא סתם שמחתי כי נולדו לי שתי בנות. כמה אני מייחלת שתהיינה חברות טובות כמו שאני ואחותי. למרות 9 שנים ההבדל בינינו אין ספק כי האדם הקרוב אליי ביותר ומזדהה לגמרי עם הקושי שיש בקשר שמנוהל מרחוק. כאשר גרתי בקוריאה אחותי הייתה אצלי 3 פעמים ודיברנו בטלפון בדיוק כמו שאנו מדברות היום. מרגש ומציף. ממתינה להמשך בסדרה.

    • Naama הגב

      תודה רבה שירה! כשאחותי גרה בלונדון שלוש שנים הקשר בינינו התחזק מאוד, דווקא המרחק הכריח אותנו להתאמץ על הקשר
      ולקבוע שיחות קבועות. זה ניער את הסירה והניעור גרם לדברים טובים ביחסים. כשהשעות הפוכות זה ממש קשה, ובטח ובטח כשיש ילדים/אחיינים.
      גם אני רציתי שתי בנות כדי שאוכל לגדל אחיות… ביחסים בין אחים בנים אני הרבה פחות מבינה, אבל מסתבר שיש בו דברים קסומים שלא הכרתי –
      כולל התגוששויות, פלוצים אחד על השני, ושותפות באוסף של מילים מתחומי פח הזבל…

  15. dalit הגב

    נעמה, איזה נושא מרגש ומעניין בחרת לסדרה הזו! אכן מניסיון אישי, לא פשוט לשמור על קשר בינ-יבשתי, על אף הטכנולוגיה ובמיוחד בין הילדים ואהבתי מאד את הדרכים שהן אימצו לחזק את הקשר ביניהם, שמיכת התמונות וטקס כיבוי העוגה. מחכה לפוסט הבא!

  16. מיה שגיב סלומון הגב

    נעמה, פוסט נפלא ממש, סופר מעניין ומושך. יופי של רעיון לסדרה ותענוג של אורחות ראשונות. סיוון – כזה כיף לראות אותך כילדה!! מקסימה היית ונשארת. נראה שזכית באחות מקסימה כמוך.

  17. miriam הגב

    מקסים מקסים מקסים! גם הנושא של ההתמקדות וגם הפוסט עצמו!
    אנחנו 10 אחיות, לאסוף את כולנו לפוסט כזה זה יותר מידי אבל זה תמיד מהמם אותי לראות יוזמות מדהימות כאלו:)
    שאפו נעמה!

    • Naama הגב

      עשר אחיות??? עשר??? וואו, זה יותר מחבורת החברוֹת הכי גדולה שיש לי.
      האמת שמרתק אותי לשמוע איך זה לגדול עם תשע אחיות, אבל זה כנראה מתאים לשיחה בעל פה ולא לפוסט בגלל האורך 🙂

  18. מינה פורטנוב הגב

    רעיון מקסים לסידרה וכל כך חשוב. מסורת ראש השנה ורעיון השמיכה גאוני.

    וכמו שאני אומרת ״שניים הפוך, בבקשה״. קחו את היקרים שלכם לקפה עכשיו. לא אח״כ. לא מחר. עכשיו. תודה נעמה.

השארת תגובה ל-galitshul

ביטול

אולי יעניין אותך גם

*הפרטיות שלך חשובה לי, המייל שלך בידיים טובות
*הפרטיות שלך חשובה לי, המייל שלך בידיים טובות
מייל
תרשמי אותי
בהרשמה את מאשרת הצטרפות לרשימת התפוצה של הבלוג והסטודיו. אני שולחת רק דברים שווים!
*הפרטיות שלך חשובה לי, המייל שלך בידיים טובות
*הפרטיות שלך חשובה שלי, המייל שלך בידיים טובות
*הפרטיות שלך חשובה שלי, המייל שלך בידיים טובות
*הפרטיות שלך חשובה שלי, המייל שלך בידיים טובות
*הפרטיות שלך חשובה שלי, המייל שלך בידיים טובות
*הפרטיות שלך חשובה שלי, המייל שלך בידיים טובות
בהרשמה את מאשרת הצטרפות לרשימת התפוצה של הבלוג והסטודיו. אני שולחת רק דברים שווים!
הפרטיות שלך חשובה שלי, המייל שלך בידיים טובות
*הפרטיות שלך חשובה שלי, המייל שלך בידיים טובות
*הפרטיות שלך חשובה שלי, המייל שלך בידיים טובות
*הפרטיות שלך חשובה שלי, המייל שלך בידיים טובות