את השאלה המקסימה והמעניינת שבכותרת הפוסט העלתה יעל פלג-צאלים בקבוצת פייסבוק שאני חברה בה. בעקבות השאלה נוצר דיון ושיתוף מרתק, מרגש, שמח ולפעמים עצוב. השאלה מיד עוררה בי מחשבות על אמא שלי, על מה קיבלתי ממנה, ומה למדתי ממנה (מרגישה שאלה שתי תשובות שונות). מיד חשבתי גם על עצמי כאמא, מה הדברים שעומר ונועם מקבלים […]
לפני כמה חודשים התחלתי בבלוג סדרת פוסטים בשם “אחותי ואני”. בסדרה אני מראיינת אחיות על הקשר ביניהן וההתפתחות שלו לאורך השנים, על המשפחה שבה גדלו והמסורות הפרטיות שלה. אני כל כך שמחה לארח כאן היום את ענבל ושלי לפוסט השני בסדרה (את הפוסט הראשון בסדרה אפשר לקרוא כאן). אחרי שלי התחלתי לעקוב בפייסבוק לפני כשנתיים כשעברנו לגור בפרדס חנה שבה […]
מערכות יחסים ביו אחיוֹת הן כמו טביעת אצבע – מפותלות ומסקרנות ואף אחת לא דומה לרעותה. אחרי שסיפרתי על הקשר ביני לבין אחותי ועל המתנה האישית שהכנתי לה לחתונה, מתנה שחוגגת את הקשר שלנו, הרגשתי שאני רוצה לתת במה לאחיוֹת אחרות. לאפשר לנשים אחרות להתבונן ביחסים עם אחותן, לשמוח על הטוֹב שבהווה ובעבר (ואולי גם למשוך אחת לשניה בשיער). בסדרת הפוסטים […]
אני באה ממשפחה של אספנים. מסבתא שלי שאספה כדים וגביעים, סבא שאסף מטבעות ובולים, דרך אבא ודוד שאוספים חיפושיות (!) ודוד אחר שאוסף ומגדל קקטוסים, עד אֵלַי, שאוספת ספרי ילדים ופריטים מוזרים משנות השמונים – כולנו חולקים את האהבה הזאת, למקבצים ושמירה של “דברים מאותו סוג”. כשהתחלתי את הבלוג שלי ידעתי שיש אוספים משפחתיים שאני ממש רוצה […]
אני מסתכלת על אחד הצילומים האהובים עלי של אחותי טליה ושלי. אני כל כך אוהבת את התמונה הזאת. נשיקת אסקימוסיות, אף-לאף, על סף התפוצצות מצחוק. פיסת זיכרון שמיד מציפה אצלי גל של זכרונות נוספים. ריח של דשא, מכנסי טריינינג משנות השמונים (כולל חותלות!), גלגלונים ועמידת ידיים על הקיר, הקראת סיפור לפני השינה במיטה שלי (אני […]
היום, בדיוק לפני שנה, עברנו דירה. מיינו טונות של ספרים, בגדים וצעצועים. ארזנו מיליון ארגזים. עזבנו את הדירה האהובה שלנו בתל אביב, ואת השכונה שאליה היינו מחוברים בכל כך הרבה קשרי חברות והכרות של 9 שנות מגורים. הגענו אל השכונה כזוג צעיר, ועזבנו כמשפחה עם שני ילדים. נפרדנו מכל כך הרבה קשרים, כל כך הרבה אנשים שהיינו רגילים להגיד […]
היום אני מתרגשת לשתף באחד הפרויקטים האישיים ביותר שיצרתי. מתנה משפחתית ואישית במיוחד שהכנתי בשביל המשפחה שלי ובעיקר בשביל עצמי, והיתה לי מקור להתרגשות ושמחה בכל רגע שהקדשתי לה. הפרויקט הוא ספר או קטלוג שהוא מחווה לסבתא שלי, אטי אורבך ז”ל. ספר שנעשה כולו באהבה וגעגועים ופרצי צחוק וזכרונות וריחות ילדות. הספר לא היה קורם […]
בדירה של סבא וסבתא שלי ז”ל התגלה אוצר קטן, שהוגש לי על ידי אבא שלי לפני כמה חודשים: חבילה של כעשר גלויות שנשלחו לסבתא שלי, לאבא שלי ולאחיו כשהיו ילדים, כשסבא שלי היה בנסיעת עסקים בטהרן, אי שם בשנות ה-60. הרגשתי כאילו יום ההולדת שלי הגיע. בשנות ה-60, כשהיחסים בין ישראל לאיראן היו טובים, היתה […]
כמה חודשים לפני החתונה של אחותי, תכנון המתנה שלה תפס חלק נכבד מהמחשבות שלי ולא מעט משעות הפנאי שלי. יש לי אחות אחת, מיוחדת במינה ואהובה מאוד. רציתי שהמתנה שלי תביע את כל אהבתי אליה. במשך שעות, ימים ושבועות עמלתי על מתנה אישית במיוחד ממני אליה (ועל כך בפוסט נפרד, מבטיחה). אבל חוץ ממתנה אישית רציתי […]
סבא שלי, אברהם פצ׳ורניק ז”ל, היה פרופסור לכימיה בעל שם עולמי. גדלתי בין המצאותיו הגדולות (שאותן לא ממש הבנתי) ובעיקר הקטנות (איך מכינים עוף בטעם כבד במיקרוגל?). אהבתי לטייל איתו במכון ויצמן, להיכנס למעבדה העמוסה מבחנות רוחשות נוזלים צבעוניים שמדיפים ריחות חריפים. במעבדה ובכנסים המדעיים סבא היה מדען גדול באמת, אבל פנים אל פנים הוא היה […]
עוד מהטוב הזה: