לפני כמה שנים שמעתי ממכרים, הורים לילדים קטנים, על מסורת מקסימה שנהוגה בבית שלהם: טיול יום הולדת.
בכל פעם שאחד מהילדים חוגג יום הולדת, המשפחה יוצאת לטיול. בלי אטרקציות. בלי לונה פארקים. בלי זיקוקים. טיול פשוט. המיוחד בטיול הוא שהמסלול נבחר על פי יכולותיו של הילד החוגג. היכולות הולכות ומתפתחות עם כל שנה שעוברת, והטיולים משתנים בהתאם.
בגיל שנה אפשר לעשות טיול בשכונה במנשא או בעגלה ולקנח בפיקניק על הדשא.
בגיל שנתיים אפשר לטייל בואדי שליד הבית.
בגיל שלוש אפשר לטפס על הגבעה הכי גבוהה, ולרוץ כל הדרך למטה.
בגיל חמש אפשר לטפס על כל העצים הכי גבוהים ביער.
בגיל שבע אפשר לצאת לטיול לילי בשדות, לצפות בכוכבים ולהדליק מדורה.
ובבת מצווה? בבת מצווה אפשר להתחיל את שביל ישראל :-).
אוהבי המזכרות והזכרונות, כמוני, יכולים אפילו להקדיש למסורת המתוקה הזו אלבום מיוחד, טיול יום הולדת בכל עמוד או כפולה, או אולי לבחור קופסה יפה, ובכל שנה להוסיף כמה תמונות ומזכרות מעניינות שמצאתם בדרך.
11 תגובות
נעמה! מזל טוב ענק על הבלוג החדש! הבלוג שלך מקסים, מרגש, מעניין, קולח, והכי יפה שיש! חיכיתי חיכיתי בסבלנות, ועכשיו אני טסה לקרוא את כל הפוסטים שכבר יש. מחכה בקוצר רוח לבאים. הבלוג מריח ריח נוסטלגי משכר כמו הספר שלך, ויפה כמו כל דבר שיוצא תחת ידך. קולולוש! איזו התרגשות! מתרגשת בשבילך על כל הכיף הזה. נשיקות וחיבוקים וירטואליים מהבלוג האח (: או האחות, אולי?! גלית
תודה רבה רבה! היית שותפה סמויה לאורך הדרך ואי באמת מרגישה שיש בין הבלוגים שלנו (ובינינו!) חוט סמוי ודקיק. ולגבי המסורת – אני תמיד בעד לאמץ מסורות חדשות, ולהפסיק עם כאלה שכבר לא מתאימות. גיל 5 זה גיל מעולה להתחיל, ובכלל תמר עוד רק מתחילה לטייל. לכי על זה!
ולגבי המסורת הזאת. היא פשוט מקסימה. הרי זה כל מה שילד צריך: להרגיש שגדל, ושהוא עצמאי, ושעושים איתו משהו מיוחד ביום ההולדת, בכלל לא צריך אטרקציות וזיקוקים. אפשר לאמץ גם מגיל 5?
זה כל כך יפה, שעושה לי קצת צביטה בלב שלא עשיתי את זה קודם. והילדים שלי כבר כמעט גדולים מאד עוד שניה.
אנחנו מטיילים הרבה (או טיילנו, כשדווקא גרנו בעיר! עכשיו כשאנחנו בתוך הטבע אנחנו מוציאים את עצמנו גג לחצר) אבל אני ממש לא מתעדת. עשיתי את זה רק בשנים בהן היו בגן השלום, ותיעוד היה חלק מהמסורת שם. זה היה תובעני אבל משתלם.
יופי של צילומים, יופי של רעיון.
הכי אטרקציה.
אני בטוחה שאהבת הטיולים חלחלה לילדים גם בלי תיעוד (ההוכחות בשטח).
זה כיף נורא שיש את הדברים האלה, אבל הם בהחלט דורשים מאמץ והתמדה.
אני חושבת שרק מי שהעניין בנפשו מצליח להתמיד.
מישהו (כמוני) שבכל סיטואציה חושב – איך אזכור אותה עוד כמה שנים, איך אשמור אותה "לתמיד". סוג של שריטה.
צריך למצוא את האיזון בין התיעוד ובין לחוות את רגע באמת, אני עדיין מחפשת.
אשמח לקבל עדכונים על פוסטים חדשים.
מיכל – רשמתי אותך לקבלת עדכונים על פוסטים חדשים. כל מה שנשאר לך זה להיכנס למייל וללחוץ על אישור במייל ההרשמה שקיבלת. תודה!
פעם ראשונה שנכנסתי לבלוג שלך ויש בו רעיונות מקסמים שאשמח לאמץ כאמא טריה.
תודה נאני! שמחה מאוד לשמוע.
אוי ,נעמה ,הרגת אותי שוב… איזה רעיון מקסים!!! הולכת ליישם ,אבל מכיוון שאיחרתי את המועד ( לעשות מגיל שנה ),אז אולי פשוט בכל יומולדת נעשה משהו מיוחד,ואת הזכרונות נשמור באלבום…שוב,תודה רבה לך !!!
תודה ג'ני! רעיון מקסים לחשוב על משהו מיוחד ומשפחתי לעשות בכל יומולדת, אולי עם ילדת היומולדת לבד, אולי עם כל המשפחה. הכי חשוב שזה יתאים לכם ולהם ולאופי המיוחד של המשפחה שלכם.