עוד לא ברור אם שנת הלימודים תיפתח כרגיל בספטמבר, ומה יהיה המתווה המדויק, אבל מה שכן בטוח – באחד הימים הקרובים כולנו נצעד לאחת מחנויות הציוד המשרדי לקנות השלמה של מחברות, מרקרים, מחקים ומחדדים (למה מחדדים תמיד הולכים לאיבוד?). אז תוסיפו לסל הקניות שלכם עוד כמה חבילות של מחקים (הלבנים,

המון נשים סביבי ילדו לאחרונה, לרוב ילד שני או שלישי וזה מאוד מרגש! עד כמה שהחופש הגדול עם ילד בן 12 וילד בן 9 נראה לי כרגע מסובך, הוא ממש קלי קלות לעומת החופש הגדול שזכור לי שלושה חודשים אחרי שנועם נולד. אז מצאתי את עצמי מעבירה חודשיים לוהטים וארוכים

בחורף, ובמיוחד בחנוכה, אני חושבת הרבה על משחקי אור וחושך. הנושא הזה לא מפסיק לכשף אותי ובכל שנה אני עושה עם הילדים משהו שקשור אליו: עששיות, טפטוף נרות צבעוניים לקערה עם מים, הכנת מחבוא סודי ומואר, משחק עם שולחן אור, ועוד פעילויות שאני זוכרת מהילדות שלי. השנה החלטנו לבנות תיאטרון

אתם אוהבים לשחק משחקים משפחתיים? יש לכם זמן קבוע של משחקי לוח או קלפים? אתם משפחה של סבבים מהירים ב"ספיד" או משפחה של שעות ארוכות סביב לוח הקטאן? אחד הדברים שגיליתי כשהפכתי להיות אמא, זה שאני לא ממש אוהבת לשחק. משחקי קופסה לרוב די משעממים אותי, ואני תמיד אעדיף להקריא

קשה לדבר על תקופת הקורונה בלשון עבר, נראה שהיא כאן כדי להישאר, להציף אותנו בגל שני ומי יודע עוד כמה גלים, ואנחנו נדרשים פשוט להסתגל, ללמוד לצוף או לגלוש.  בקושי הספקנו להתרגל בחזרה למערכת החינוך אחרי הסגר, ומיד פרץ כאן החופש הגדול ואיתו איום של סגר שני. אני מנסה להסיק