כשעומר חגג 7 בקיץ האחרון בחרנו לערוך יומולדת משפחתי מצומצם בבית שלנו. על ימי ההולדת לכל הכיתה הצלחנו לדלג עד עכשיו, ואני מזיעה רק מלחשוב על זה. יומולדת משפחתי זה אירוע בקנה מידה שאני מסוגלת לעמוד בו, בתור אחת בלי נטיות אירוח טבעיות (הייתי שמחה אם היתה דרך להשתיל אצלי את התכונה הזאת, שמאפשרת לאנשים לארח בקלילות וברוגע ועוד ליהנות מזה).
במשפחה הקרובה שלנו (פלוס זוג חברים טובים על ילדיהם החמודים) – יש שמונה ילדים בגילאים מגוונים של בין שנתיים לשבע.
כשמספר הילדים קטן יחסית אני נוטה לבחור בפעילות אחת או שתיים, ולפתוח בנוסף שולחן ציור ומדבקות. ממילא הילדים כל כך מתרגשים לראות את בני הדודים והחברים האהובים שהמשחק ביניהם קורה באופן ספונטני ואין צורך בעיני בהמון פעילויות מובנות.
משחק אחד שאנחנו לא מוותרים עליו הוא "דג דגי", מסורת משפחתית ארוכת שנים וקסומה שתוכלו לקרוא עליה בפוסט הזה.
השנה נדלקתי על רעיון חמוד שראיתי בבלוג האמריקאי say yes והחלטתי ליצור לו גרסה משלנו.
הרעיון הוא שדרוג של משחק הילדים הוותיק "הדבק את הזנב על הפרה". במשחק המקורי שאני זוכרת היטב מילדותי – ילדים עם עיניים מכוסות מנסים להדביק את הזנב במקומו הנכון על פרה מצויירת.
ובגרסת הבלוג שמצאתי, לוקחים תמונה של ילד היומולדת ומגדילים אותה לפוסטר ענק בבית דפוס שיש בו מכונה להדפסת תוכניות אדריכליות, והילדים מנסים להדביק כובע עשוי בריסטול על הראש שלו, כשהעיניים מכוסות כמובן.
היה ממש כיף להגדיל תמונה של עומר לגודל כזה, וזה גם ממש לא יקר, משהו כמו 30 או 40 ש"ח במדפסת של תוכניות אדריכליות. ההדפסה היא בשחור לבן ולא באיכות גבוהה, אבל יש לה קטע מגניב משלה, קצת כמו זירוקס ענקי. עומר התלהב לראות את עצמו בענק!
כדי להוסיף לצבעוניות של המשחק, החלטתי ליצור מראש שמונה אקססוריז מבריסטולים צבעוניים, שכל ילד יוכל לבחור מה להדביק.
גזרתי והדבקתי נעלי ליצן, משקפי שמש, עניבת פפיון, בלון, גלידה ועוד כמה וכמה אלמנטים צבעוניים. אם יש לילד תחביבים מיוחדים זו דרך נחמדה להדגיש אותם ולהפוך אותם לאלמנטים פשוטים מבריסטול. למשל כדורגל, חצאית בלט, ספר או חיית מחמד.
תוך כדי המשחק הדבקתי דבק דו צדדי בצד האחורי של כל אלמנט בריסטול צבעוני וזהו! הכי פשוט, זול להפקה וכיפי!
הילדים נהנו לכוון אחד את השני למיקום הנכון, וצחקו כשהגלידה יצאה על הראש (ברור, זה ממש מצחיק!).
המשחק מתאים לילדים בגילאים מגוונים, כל אחד נהנה ממנו בדרכו. את הילדים הגדולים ביותר אפשר לסובב במקום כמה סיבובים כדי להטעות את חוש הכיוון שלהם.
אחרי היומולדת אפשר לתלות את הפוסטר בחדר, לצייר עליו, או סתם לשמור כמזכרת.
המשחק לוקח כ-20 דקות, ודורש מבוגר אחד או ילד גדול, להסדרת התורים והדבקת הדבק הדו צדדי. הוא מאפשר למבוגרים האחרים כמה דקות שקטות לאכול ולפטפט. כמובן שהוא יכול להתאים גם לאירועים אחרים: כפעילות בבית מארח, משחק חג עם המשפחה המורחבת ואפילו כפעילות בגן (עם תמונה מוגדלת של הגננת למשל). גזרו ושמרו.
35 תגובות
איזה רעיון גאוני! אנחנו בקרוב נחגוג יום הולדת חמש וזו נראית לי פעילות כיפית. אצלנו כן מזמינים את כל הגן ואני חרדה מהרגע… הייתי מזמינה רק חברים קרובים, אבל אני מפחדת שהוא יתאכזב…
תודה קרן! שמחה שאהבת. כמובן שאם יש הרבה ילדים לא חייבים להכין אקססורי לכל אחד מהם, אפשר להוריד ולהדביק מחדש את אותם 8 עד 10 פריטים. נשמע לי מתאים בול לגיל 5 עם ההומור המעודן של הגיל הזה…
בהצלחה עם המסיבה, אני ניסיתי לדחות עד כמה שניתן את הזמנת כל הכיתה/הגן. השנה, יומולדת 8, נראה שלא תהיה ברירה. רררר…
החזרת אותי רחוק אחורה, לעצמי בת עשר מנסה להדביק זנב לחמור! הגירסה החדשה הרבה יותר שווה!
תודה מירי! אולי זה באמת היה חמור ולא פרה? אולי ערבבתי עם פרה עיוורת. בכל מקרה – הדבר הכי שווה כאן בעיני זה האפשרויות הרבות עם מכונת ההדפסה הענקית והזולה הזאת.
הדפסתי גם צילום משותף של הילדים (בגודל יותר צנוע, לא צריך להגזים עם 2 מטר) – לתלות להם בחדר.
נעמה.. כמוני כמוך
גם אני נכנסת למצב חרדה מתקדם למשמע המילה אירוח!!
אני לא נהנת מזה, אני סובלת לפני, סובלת תוך כדי וסובלת אחרי.. (מישהו הרי צריך לסדר ולנקות אחרי האירוח)
אולי נפתח קבוצת תמיכה בנושא ☺️
הרעיון של המשחק מקסים!!
ובהזדמנות הראשונה מתכוונת לעשות זאת גם!!
תודה יקירה ?
לגמרי יפעת! צרפי אותי לקבוצת התמיכה הזו. שם אוכל לספר על הפעמים שישבתי עם חברה בביתי במשך שעה עד שנזכרתי שאני אמורה להציע קפה! כה, כה גרועה בזה.
אויש איזה כיף לשמוע שאני לא עוף מוזר ויש עוד כמוני! לגמרי מצטרפת לקבוצה הזאת 😉 נעמה תודה רבה רעיון מעולה! (ואגב למדפסת הגדולה קוראים פלוטר)
את מתקבלת בברכה (להגיע עם עוגה קנויה בלבד!). חשבתי שפלוטר זה רק המכונות שמדפיסות פוסטרים באיכות יותר גבוהה. לא ידעתי שגם המדפסות של התוכניות נקראות כך. תודה!
נעמה, איזה פוסט נפלא! רעיון מדליק, מקורי ומהנה לפעילות נוסף על המשחק המופלא של "דג דגי" שאני בטוחה שהוא הפך ללהיט בהרבה בתים 🙂
גם אני אוהבת חגיגות ימי הולדת מצומצמות ובמידה מסוימת יש להן יותר משמעות בעיניי.
מחכה לפעילות יום הולדת נוספת 🙂
ליאת
תודה רבה ליאת! אני חושבת שבמסיבות מצומצמות יותר קל לשמור על פשטות מסוימת, אבל עוד לא ניסיתי משהו אחר. אם אנסה ברור שתשמעו על זה כאן בבלוג.
מזל טוב. נראית פעילות ממש כיפית, מבטיחה לנסות בהקדם.
🙂
פשוט מקסים! טיפ נהדר של הגדלת התמונה במדפסת אדריכלות. כל פעם לומדת ממך משהו חדש!
🙂 תודה ליאן
רעיון מעולה! צריכה לחשוב על לנסות את זה ביומולדת של תמר בעוד חודש! הבעיה היחידה היא הזמינות של מקום להדפסה. יש דברים שבכזאת קלות ידעתי איפה הם בארץ וכאן הם קשים להשגה (ובדרך כלל יקרים). כמו דבק פלסטי למשל (: יאללה בשביל זה יש גוגל. ניגשת למלאכה.
תודה גלית. המקורות שלי מספרים לי שבארצות הברית לפחות עושים את זה בסניפים של Kinkos. אז אם יש כאלה גם בקנדה – זה המקום.
נעמונת,
איזה כייף…
זה מצחיק, כמעט כל פוסט שלך עובר לשמורים שלי.
נראה לי שפשוט אשמור את כל הבלוג וזהו:)
רעיון כזה מדליק. באת לנו בול בזמן. עוד חודש יום הולדת 6.
תודה על השיתוף. מלכה
♥
תודה סיון אהובה! זה מגניב אותי ברמות על חלל שאת שומרת דברים מהבלוג!
רעיון מקסים מקסים כהרגלך מסוג ה "איך לא חשבתי על זה קודם". בטח הילדים מתים על לראות את עצמם בפוסטר בגודל ענק וזו מזכרת נהדרת גם לאחרי. הולכת לחשוב עם איזה מהילדים אני מאמצת אז זה קודם:)
תודה דלית! אני כל הזמן חושבת על עוד אפשרויות שימוש מגניבות להגדלות הענק האלה, זה באמת אדיר
רעיון מקסים ומקורי
🙂 תודה!
נפלא!!!! ומזל טוב.
אני מבינה שאת הציפוי של הדו'צ הסרת רק אחרי שהיתנ קליעה למקום?
הי רונית, תודה! הסבר לגבי הדבק הדו"צ: אני עובדת מראש עם דבק שאין לו ציפוי של נייר ולא צריך לקלף אותו (לעבודה השוטפת שלי של אריזת מתנות הוא הרבה יותר נוח, שונאת לקלף דו"צ).
אז כשהילד בחר את האקססורי שהוא רוצה לנסות לשים במקום – הדבקתי עליו חתיכת דו"צ שכבר מוכנה להדבקה ודביקה משני צידיה.
הדבק לא עד כדי כך חזק ואם טועים במקום אפשר להסיר את האלמנט מהבריסטול ולהדביק מחדש בעוד ניסיון. או להשאיר במקום הלא נכון ו"המצחיק".
מקסימם שיכול לקרות הוא קרע קטן בפוסטר וממילא ייעדתי אותו לשימוש במסיבה אז לא היה לי מאוד אכפת אם הוא ייקרע קצת.
איזה רעיון כיף אבל אישי ליום ההולדת! בדיוק שיחקנו את המשחק ביום ההולדת האחרונה של אביגיל אבל בקונסטלציה אחרת לחלטין. ברור לי שאם הייתי מכירה את הרעיון קודם הייתי מיישמת אותו כך. נשמור לשנה הבאה! ד"א מה עשית עם הפוסטר אחרי יום ההולדת? או שאת שומרת למשחק חוזר?
תודה שירה! אני חושבת שזה נחמד להתאים את המשחק לילד, גם אם לא מגדילים תמונוה שלו. חברה שלי למשל שהבת שלה מאוד אוהבת קופים עשתה משחק של "הדבק את הבננה לקוף". אני שומרת את הפוסטר מגולגל בארון.
הוא ענק מדי לתליה (יוצר תחושה של מקדש לילד…) וכיוון שנועם ועומר חולקים חדר – הגדלתי תמונה משותפת שלהם לגודל הרבה יותר קטן מהפוסטר אבל עדיין גדול ותליתי להם בחדר עם קלפיסים ממתכת.
הי איזה רעיון מעולה! לאופקי שלי יש יום הולדת בחודש הבא , נתת לי רעיון נפלא למשחק.
תודה רבה לך, נהנת לקרוא אותך!
תודה רבה מעיין! כיף נורא לשמוע
רעיון מעולה מעולה וביצוע מקסים. פינטרסתי ושומרת לעתיד 🙂
תודה עדי! אני קצת מתרגשת שהגעת לבלוג שלי, בתור עוקבת אדוקה של הבלוג הנפלא שלך.
ואהבתי את ה"פינטרסתי". מהיום אמרו: פינטרסתי, אפנטרס, נפנטרס.
א. יש לך בלוג מקסים, שמחה להיות פה בלי קשר
ב. לפנטרס זה לגמרי פועל!
הי,
רעיון מקסים. באיזה גודל הדפסת את הפוסטר?
תודה מילי, נדמה לי שבגאורך מטר שלושים או מטר וחצי בערך. זה לא קריטי האורך המדויק, רק שיהיה גדול
היי.
אז רק אני לא מכירה את המשחק🤦♀️
מה הרעיון? הבת שלי חוגגת לפני פורים יום הולדת 10. חשבנו לעשות את זה עם ליצן גדול.
אבל אשמח שתסבירי לי את השלבים.
נגיד שבחרנו מסיכה לליצן. אז מכסים את העיניים והיא מנסה לשים במקום הנכון. אם הצליחה יש פרס? ככה עוברים 25 בנות?
אשמח לעוד משחקי חברה מעניינים
הי, תודה שכתבת ומזל טוב! השלבים הם פחות או יותר מה שתיארת. מציירים או מדפיסים ציור גדול של ליצן, ובנפרד מכינים אביזרים של הליצן – למשל כובע, פפיון, שיער צבעוני, אף אדום. כל ילדה בתורה מכסה את העיניים בצעיף. אפשר כדי לבלבל לסובב אותה במקום כמה פעמים, וצריכה להדביק את האביזר במקום. אני השתמשתי בדבק דו צדדי כדי שהאביזר יוכל להידבק.
במקרה שלנו היה מדובר בילדים יותר צעירים, השעשוע נוצר מזה שמדביקים את האביזר במקום הלא נכון. לא יודעת עד כמה זה ישעשע ילדות בנות 10, אבל זה בהחלט משחק חמוד.
לא הייתי נותנת לכולן להשתתף כי זה יהיה ארוך מדי וישעמם אותן, לא תהיה להן סבלנות.
אישית אני פחות בעד פרס בכל פעם שמצליחים כזה כי לא תצליחי שכולן ישתתפו ואז רק חלק יקבלו וזה ייצור תסכול.