היה יום קפוא.
יום כזה שרק ילדים יכולים להיות בו בחוץ בלי להניד עפעף. ובלי מעיל.
הם היו בחוץ במשך שעה ויותר.
ארבעה בני דודים.
8 שנים של משחק משותף לימדו אותם לפעול בהרמוניה כמעט מושלמת, בלי חריקות.
כמעט בלי מריבות.
הגדולים מדברים, מטיילים בגינה, משווים חוויות מבית הספר. מתכננים תוכניות לחופש פסח.
הקטנים בעולם אחר, דמיוני, עולם של גיבורי על וחוקרי דינוזאורים.
הם החליטו לקטוף צמחי תבלין.
קטפו ואספו זרים קטנים של מרווה, לימונית, תלתן, כמה פרחים.
נכנסו הביתה וביקשו ארבע כוסות עם מים רותחים.
רוצים להכין תה.
הכנו מגש. מזגנו מים רותחים לארבעה ספלים.
הוצאנו החוצה.
עלה עלה הם חילקו בין הספלים. לימונית, מרווה, לימונית, מרווה.
– רוצה תלתן בתה שלך?
– רוצה.
מחכים שהעלים ייחלטו.
– בואו נבקש ביסקוויטים!
הם פותחים את הדלת ושואלים אם יש.
נותנים להם חבילה פתוחה.
דקה אחרי הגדולים נכנסים הביתה.
– יש רק שבעה ביסקוויטים, ואנחנו ארבעה!
– מצטערת, זה מה שנשאר. אין עוד ביסקוויטים בבית.
– אז מה נעשה?
– תמצאו דרך להסתדר עם מה שיש.
הם יוצאים החוצה. חושבים. מחשבים. שני ראשים מתמטיים של ילד בכיתה ב' וילדה בכיתה א', שעוד לא למדו חילוק או שברים, אבל גם לא יוותרו בקלות על שלושה ביסקוויטים שלא מתחלקים בשלמותם בין ארבעה בני דודים.
חידה: איך מחלקים שבעה ביסקוויטים בין ארבעה ילדים רעבים?
ארבעה ביסקוויטים מונחים על רצפת המרפסת.
את השלושה הנותרים מחזיקים ביד וחושבים.
– אה! היא אומרת
– את שני אלה נחלק לחצאים וכל אחד יקבל חצי.
והוא חושב עוד רגע ומשלים אותה –
– ואת האחרון נחלק לחצי וכל חצי נחתוך לחצי!
כשמדובר בביסקוויטים גם חשבון יכול להיות מתוק.
שיעורי בית –
תנו לילדים בכוונה מספר עוגיות שלא מתחלק בקלות.
דרך טובה לתרגל את החיים האלה, שלא תמיד מתחלקים בקלוּת.
אם אהבתן אשמח אם תשתפוּ. מחשיבה לכן את זה כמתנה לפסח 🙂
34 תגובות
באמת פוסט מתוק! וזה כל כך חשוב ללמד אותם שלא הכל מתחלק פשוט בחיים.
נכון! ויש שלל הזדמנויות לעשות זאת, אנחנו אלה שמנסים בדרך כלל "לסדר" עבורם את החיים כך שהכל יהיה הוגן, שווה בשווה וללא אכזבות.
איזה בושה, מתאים לי לחסוך מהם את ההתמודדות, האכזבה או הויכוח הפוטנציאלי. מראש לפתור בשבילם את הבעיה. הפוסט הזה הוא בכלל שיעור פשוט בהורות… נהדר. חג שמח!
תודה שירה! אני חושבת שזו הנטייה הטבעית והפיזיולוגית שלנו, להגן עליהם ולחסוך צער.
ואני מניחה שיש קונסטלציות חברתיות שבהן הייתי גם חושבת על האפשרות הזו.
עם הארבעה האלה שבאמת רגילים אחד לשני היה יותר פשוט לתת להם פשוט להתמודד. בהחלט שיעור בהורות גם בשבילי 🙂
כאלו חמודים. כל הכבוד להם על הסבלנות בדרך לפתרון…
ואיפה הגינה היפה הזו??
תודה רעות! הגינה בבית הורי בטבעון והיא באמת פינה קסומה
נעמה יקרה, ריגשת אותי ממש…כל כך אמיתי, חשתי געגוע לניחוח ושקט טיבעי…
תודה רבה אורית! אמיתי לגמרי, קרה לי מול העיניים כמו פוסט בהזמנה, כל מה שהייתי צריכה לעשות זה להתבונן…
גם אני, כמו שירה, הייתי מיד מחפשת את הפיתרון בשבילם כדי למנוע תסכול. וכמה נכון לתת להם להתמודד! לא כל פעם, לא עם כל דבר, אבל, ביסקוויטים זו הזדמנות נהדרת. אכן שיעור בהורות.
תודה גלית! ביסקוויטים זו באמת הזדמנות נהדרת. מבחינתם המטרה (הסוכר!) קידשה את האמצעים (ההתפשרות!)
איזה 'מותק' של פוסט…קליל, משעשע ועם ערך מוסף.
תודה מיכל!
פוסט מהמם, מאוד אהבתי את המשפט: "דרך טובה לתרגל את החיים האלה, שלא תמיד מתחלקים בקלוּת", לגמרי שיעור חשוב עבורם ובעיקר עבורנו.
עכשיו טיפ ממני, למצב שבו יש שפע של ביסקווויטים: קחו את הביסקוויטים (הכי טעים עם פתי-בר), שברו אותם לשברים, ואת כוס התה שפכו לקערה. ערבבו את שברי הביסקוויטים עם התה בקערה עד שהם סופגים את התה*מעט* (כלומר להתאים את כמות הביסקוויטים לכמות התה). מומלץ שכוס התה תומתק מעט עם סוכר או דבש (חצי כפית או כפית).
זה מ-ע-ד-ן!!! אחי ואני גדלנו על זה לארוחת בוקר 🙂
תודה רבה סיון! המתכון שלך נשמע כמו ממרח לוטוס רק עם פתי בר. אני בטוחה שהילדים שלי יעופו עליו. אבל לא כארוחת בוקר… ננסה כקינוח.
כמה קסם! כבר הולכת לנסות תה תלתן 🙂
בתאבון! מעריכה שיהיה לו טעם כמו עשב חיטה
רק את נעמה מסוגלת.לקחת רגע שכולנו כהורים חווים ולהפוך אותו לסיפור עם מסר חינוכי ותרגיל בהורות. הרגישות שלך לפרטים הקטנים ולרגעים שנראים זניחים לאחרים תמיד מפעימה אותי מחדש.
תודה שירה על המילים מחממות הלב והאבחנות המחמיאות שלך 🙂 עצם קיומו של הבלוג מגדיל את הרגעים האלה בחיים שלי כמו זכוכית מגדלת, וזה מרגש.
רוצה תלתן? רוצה.
זה יפהפה נעמה, המלים מתוקות כמו התמונות שמתוקות כמו הילדים…. איזה פוסט יפה בפשטותו, אוויר לנשמה!
תודה אילת! התגובה שלך גם היא אוויר לנשמה שלי
מצחיק, בדיוק היום הייתה לי שיחה על חשבון והחיים.
כאימהות לילדים בחינוך הדמוקרטי, שלא מחוייבים להיכנס לשיעורים, יש חשש שהם לא ילמדו חשבון. אני טענתי, שחשבון לומדים בכל רגע ורגע, אנחנו המבוגרים רק צריכים לאפשר את זה.
תודה רבה על הפוסט הנפלא הזה
מחזק את הבחירות בהורות שלי
תודה גלית! גם הילדים שלי בחינוך דמוקרטי ונשמע שאנחנו מתמודדות עם אותן שאלות. עם עומר זה פחות בענייני חשבון ויותר בענייני קריאה.
אני צריכה להזכיר לעצמי מדי פעם שהוא יגיע לשם, לעולם הספרים והקריאה העצמאית, בקצב שלו וכשיהיה משהו שהוא ירצה מספיק לקרוא בו.
אני אוהבת סיפורי בני דודים!!! יש לי ילדות מלאה בכאלה 🙂
בני דודים זה הכי שווה!
פוסט מקסים, איזה כיף לילדים שלכם שהם גדלים כל כך קרוב לבני הדודים שלהם. זה כבר יוצר ילדות קסומה.
ובקשר לביסקויטים, אני לא רוצה לדמיין איזו שואה תיווצר אם אני בטעות אתן לביתי היקרה וחברות מספר לא זוגי של ממתק כל שהוא.
אני מאמינה שהפיתרון שימצא ביניהן יהיה בסגנון הפיתרון הסופי 🙂
הרגת אותי עם הפיתרון הסופי. היא עוד עשויה להפתיע אותך, מי יודע? אפשר להתחיל בקטן, עם מלפפונים או משהו פחות נחשק…
קטן (גדול), מתוק, מקסים, מחמם את הלב ועושה חשק לבדוק על זאטוטי הבית 🙂
תודה הגר! אצלך, מעצם היותם תאומים אולי הם רגילים יותר לחלוק את היקום, הביסקוויטים וכל השאר?
כמה מתיקות!
כל כך אוהבת לראות ילדים משחקים, את העולם השלם שנפרש מול עיניהם שאנחנו כבר כמעט הספקנו לשכוח.
במיוחד אוהבת שהמשחק הפך לשעת-תה חמימה ושיעור בחשבון מתוק 🙂
פוסט מקסים.
תודה אושרה!
לא ידעתי שאפשר לשתות חליטה מתלתן…
מעניין איזה טעם יש לחליטה מתלתן עם 4 עלים ?
פוסט מקסים בניחוח ילדות אמיתי
התלתן הוא המצאה שלהם, לא משהו שניסיתי בעצמי. לא נראה לי שיש לזה טעם טעים במיוחד…
היתכן שפיספסתי את הפוסט המתוק הזה?
יש לי חולשה לילדים, לפתי בר ולתה…כן תה עם ביסקוויטים . מפתיע?
מעניין. אעשה את הניסוי הזה בקרוב…
פוסט מתוק ומקסים
תודה סיון! אני לא מה"טובלים" בתה אבל אני בטוחה שבבית שלך גם תה עם פתי בר יכול להפוך למעדן משובח 🙂