פורים של לפני שנה היה תקופה עמוסה אצלנו. בין תחפושת מגניבה במיוחד של עומר לבין משלוחי מנות לגנים, עבודה והרשמות לשנה הבאה (כיתה א!) – ממש שמחתי כשחברתי המוכשרת עמית הציעה לי להשאיל ממנה תחפושת לנועם.
ולא מדובר בתחפושת יד שניה דליקה וזולה תוצרת סין, חלילה. אצל עמית הכל הנד מייד מדוגם ומתוק. מדוגם – אבל פשוט. פשוט מספיק כדי שאוכל לדמיין את עצמי מכינה פעם כזאת. ואם אני יכולה לדמיין – גם אתם. לדמיין וגם לעשות אם אתם בעניין (גם אני לא נכנסתי לעניין עד לפני שנתיים).
התחפושת המדוברת היתה אריה מתוק להפליא, והיא הספיקה לשמש שניים מהילדים החמודים של עמית לפני שהגיעה לנועם. לזה קוראים שימוש חוזר וניצול משאבים!
במשפחה של עמית האריה היה חלק מתחפושת משפחתית של מיץ פטל. אצלנו – כיוון שנועם אוהב את הסיפור האריה שאהב תות (אני יכולה לספר אותו מתוך שינה) – החלטתי להכין תות מלֵבֵד ולסגור את הפינה.
אז מה צריך ואיך מכינים?
אני אתחיל דווקא בזנב. לבד חום (או כל צבע טבעי אחר). מגולגל לגליל ותפור לאורכו. בקצה "גדיל" לבד בכמה צבעים. הכל תפור בכמה תפרים ידניים ומחובר לצד האחורי של סווטשירט חום עם קפושון. קלי קלות!
ולחלק החשוב והמרשים ביותר – הרעמה!
הרעמה בנויה משלוש שכבות של מלבני לבד ארוכים בשלושה צבעים.
חותכים מלבן צר וארוך מכל אחד מהצבעים, כל אחד באורך היקף הקפוצ'ון. הרוחב בהתאם לכמה רחבה תרצו שהרעמה תהיה (כמה ארוכות ה"שערות" שלה). הקפידו לחתוך מלבן מספיק רחב כך שתוכלו לחתוך ממנו "שערות" אך עדיין להשאיר את החלק התחתון מחובר. גוזרים בקווים ישרים בתוך המלבן, כך שיווצרו "שערות" ברוחב של כ-2 ס"מ. משאירים כס"מ מחובר בתחתית המלבן, כמו בשרטוט, כך שתוכלו לתפור את הכל יחד לקפוצ'ון. החלק שנשאר מחובר בכל מלבן הוא זה שנתפר לקפוצ'ון.
את שלושת שכבות הרעמה תופרים אחת אחרי השניה לקצה הקפוצ'ון. בחלק השלישי והעליון, זה שתתפרו אחרון – אפשר (אבל לא חייבים) להשאיר מראש חיבור רחב יותר, ולכסות איתו את קצה הקפוצ'ון כך שהמלבן נכנס מעט פנימה, לצידו הפנימי של הקפוצ'ון. אם יש לכם מכונת תפירה זה מצויין וכיף לכם, אבל גם תפרים ידניים יספיקו בהחלט – ואפשר אפילו להשתמש בדבק החם.
האוזניים הוכנו ממעין חצאי עיגול מוארכים (צורה של אוזן, נו). כל אוזן מורכבת משתי שכבות שחוברו יחד לאורך הקצה בתפר ידני (מלבד הבסיס שהושאר פתוח) ואז נהפכו לצד "היפה" שבו לא רואים את התפרים. זה למהדרין. אפשר בהחלט להשאיר את התפרים בחוץ, לילד שלכם זה לא ישנה, והגננת לא תאהב אתכם פחות. על צד אחד של האוזן עמית הוסיפה עוד חצי עיגול קטן יותר בצבע צהוב, מעין חלק פנימי שנותן קצת צבע לתחפושת. כל אוזן נתפרה ידנית לקפוצ'ון – ובא לציון גואל.
מתחת לקפוצ'ון אפשר ללבוש כל גופיה בצבע דומה, שחור, חום או אפור. מכנסי פוטר חומים (לאמהות של בנים יש כמה אלפים מאלה) ואיפור של שפם ואפון קטן שחור ישלימו את התחפושת.
והתות?
את ההדרכה לתות מצאתי בסרטון הזה.
אני וויתרתי על החרוזים/זרעים של התות (לא היה לי כוח להתעסק עם חרוזים קטנטנים). אפשר גם לצייר אותם בטוש שחור. אחרי החג התות פשוט הצטרף לאוסף הפירות והירקות במטבח של הילדים.
נועם הצטייד בסלסילה עם תותים אמיתיים לחלק לילדי הגן, וזה היה בלא ספק החלק האהוב עליו בתחפושת. וגם החברה הכי טובה שלו התחפשה ל… תות. זה היה לא מתוכנן אבל מתוק לאללה.
חג שמח, ותאכלו מה שאמא שלכם מכינה לכם!
לרעיונות נוספים לתחפושות לחצו כאן.
8 תגובות
רעיון מהמם וביצוע משגע. כמה פשוט ככה הורס…. אצלינו המסיבה כבר ביום שישי הקרוב והתחפושות עוד לא מוכנות… רק קניתי בדים והתפרעתי עם אקססוריז. מתחילה להרגיש את קוצר הזמן!
תודה גלית! הביצוע המושלם כולו של חברתי עמית. ו-וואו, הגזימו אצלכם עם הקדמת החג!!
אהבתי מאוד. הדבר היחיד שהפריע לי היה הקפושון. מעדיף קפוצ'ון. יישר כוח.
תודה אמיר! אני אבדוק את זה עם העורכת הלשונית שלי, אם טעיתי אתקן
נו מה לומר, כהרגלך, תחפושת נהדרת, אבל בלי ליצור רגשי נחיתות, נותנת הרגשה שכל אחד יכול. חג שמייח!
תודה נעה! אני מתמקדת בתחפושות שאפשריות לכולם, כידוע יכולות התפירה שלי לא בשמיים
תודה רבה על ההשראה יצאה לנו תחפושת מהממת בזכותך!
איזה כיף לשמוע הילה! ממש שימחת אותי