איך מחפשים ילד בן ארבע וחצי לדוד וגוליית? זאת השאלה שאיתה התמודדתי לפני שנתיים בדיוק. בגיל ארבע שמע עומר אצל חבר את השיר ״גוליית״ של כוורת, התאהב בשיר ובסיפור התנ"כי, ולא הפסיק לדבר על הנושא במשך כמה חודשים. כשפורים התקרב הוא הכריז: אני רוצה להתחפש לדוד הנער. דוד הנער, בניגוד לדוד המלך, כלומר דוד הצעיר בתקופת הניצחון על גוליית. הרי לכם תחפושת שגם אם הייתי רוצה – לא יכולתי למצוא בעלי אקספרס או בכפר השעשועים.
אחרי כמה שיטוטי פינטרסט, חיפושים בארונות שלנו ונסיעה אחת לדרום תל אביב התחילה להתגבש תחפושת.
הטוניקה הלבנה היתה במקור חולצה של אבא אורי שגזרתי והצרתי באופן חובבני ביותר ובתפירה ידנית (אפשר להשתמש בחולצה לבנה או גלביה של ילדים במידה גדולה יחסית).
את הטייץ בגוון בז׳ אפור מצאתי בדוכן בגדי בייסיק לילדים בנחלת בנימין.
חגורה קלועה חומה – מהארון שלי.
סנדלים – רציתי מאוד סנדלים תנ"כיים אמיתיים, ואפילו מצאתי דוכן שלהם בנחלת בנימין. לצערי לא היו סנדלים במידה של עומר אז הסתפקנו בסנדלים הרגילים שלו.
בנחלת בנימין קניתי גם בד דמוי עור בגוון חום. ממנו הכנתי את הרצועות המוצלבות שהוסיפו מראה תנ"כי לסנדלים הרגילים, וגם נרתיק לאבני הקלע לתלות על החגורה.
את הנרתיק הדבקתי בעזרת ידידי הטוב, אקדח הדבק החם.
מאותו בד דמוי עור גזרתי גם רצועה ארוכה ששימשה כסרט לשיער.
קניתי גם פאה כתומה (של ליצן) ועשיתי לה תספורת קלה, שתיראה פחות ליצנית ויותר נערית.
את הקלע המופלא קיבלנו בהשאלה מסבא של עומר, אבל אפשר להכין קלע מכל ענף עבה ומתפצל וגומיה משרדית עבה. בסך הכל לא מדובר בתחרות קליעה למטרה אלא רק בתחפושת, אז השימושיות כאן היא משנית.
האבנים נוצרו מעיסת נייר שממנה יצרנו גושים קטנים. כשהתייבשו עומר ואני צבענו אותם בגווני חום, אפור ותכלת. אפשר להשתמש גם בכדורי קלקר גדולים ולצבוע אותם. הם יותר קלים ויותר מתאימים לזריקה בגן כי הם לא כואבים, גם אם פוגעים בול בפוני.
את הנבל קיבלנו בהפתעה מסבתא אראלה – שהכינה אותו מקרטון צבוע בספריי זהב.
וגוליית? איך אפשר להתחפש לדוד בלי גוליית? הרי צריך לנצח מישהו!
החלטתי להכין את גוליית כדמות קרטון שיכולה לעמוד. חשבתי שעומר יהנה לצלוף בו את אבני הקלע שלו ולהתאמן לקרב. מצאתי באינטרנט איור של גוליית, עשיתי לו כמה שפצורים קטנים, הדפסתי פוסטר והדבקתי על לוח קאפה. חתכתי מסביב ויצרתי משאריות הקאפה מעין מעמד מודבק בדבק חם בצד האחורי של הפוסטר – כך שגוליית יוכל לעמוד ולהילחם.
מי שרוצה מוזמן להוריד את הקובץ מכאן לשימושכם האישי.
את התמונות האחרונות צילמתי בטיול שעשינו לעמק האלה. עומר ביקש לראות את המקום "האמיתי" שבו התרחש הקרב בין דוד לגוליית. כמובן שלקחנו איתנו את התחפושת ואת מיני-גוליית שלנו – כדי לערוך שחזור מתועד של הקרב. הטובים ניצחו כמובן.
בפורים עומר היה מתוק ומאושר כדוד האדמוני וקיבל הרבה חיוכים נלהבים מהסבתות של השכונה. היה משעשע לראות אותו בגן בין כל הפאוור ריינג'רס, הרובוטריקים והסופרמנים.
גיבור-על של פעם בין גיבורי העל של היום.
לפוסטים נוספים על תחפושות לחצו כאן.
21 תגובות
הלו, מה זה ההנחות האלה? גולית נורא קטן!!
אהבתי את המדריך, מצולם מקסים
קטן אבל מאיים! מטעמי נוחות התאמנו אותו לגודל של לוח קאפה…
מקסים!
נשמע שיש לך ילד מיוחד בדורו>:)
מעניין למה השנה הוא ביקש להתחפש, אולי למשה רבנו או לאהוד בן גרא הלוחם?
תודה מיכל! הוא אכן מיוחד… השנה מתרקם לו גם משהו מקורי, אם כי לא תנ"כי, מבטיחה לשתף אחרי פורים.
בשבוע הבא תוכלי לקרוא על התחפושת של עומר משנה שעברה, גם היא היתה מיוחדת ומרגשת במיוחד.
ומה שהכי מצחיק ומעט משונה (לי) זה שהבן הקטן שלי מאוד בעניין של בר כוכבא. מה יש לילדים שלי עם גיבורים תנ"כיים? לאלוהים פתרונים
שוב מקסים. כבר בלייב כששלחת את התמונה השווצתי לכולם על הילד החמוד הזה שרצה להתחפש לדוד (אפילו לא ידעתי אז שהנער…), ועל האמא המדהימה הזאת שעשתה אותו דוד כל כך חמוד.
תודה טלינקה! יש לי רשת מתוכננת היטב של משוויצות-מקצועיות-בפני-חברות-לעבודה. מנהלת אותה גיסתי. אני מבינה שאת חברה מרצון 🙂
מקסים ילדונת – מקסים! איזה כיף ליצור
תודה שושה! והילדונת – מחמאת העשור…
ילד גאון ואמא גאונה.
ביצוע מושלם!
תודה נעה!!!
מקסים! איזה רעיון אדיר שלו! וביצוע נהדר! בטוחה שהיית גאה שהוא גיבור-על כזה מיוחד. ממש כיף
תודה גלית! בינתים אני מרוצה מאוד מהבחירות שלו… מקווה שימשיך בקו הזה, אני מצליחה לשווק מקוריות כערך!
מקסים!!!! איזה ילד מקורי ואיזו אמא משקיענית… אצלנו השנה פורים מצ'עמם. הבנים בתחפושות קנויות (לא מאמינה שהגעתי לכזאת רמה) של star wars והקטנה ממחזרת את התחפושת של שנה שעברה בשפצורים קלים. בקיצור,את השראה!
תודה שירי! בטוחה שגם אצלנו יהיו שנים של תחפושות קנויות,
או כאלה שמבוססות בקובן על ליקוט, קניה ושדרוג (חכי לשבוע הבא ותראי למה אני מתכוונת).
בסופו של דבר הכי חשוב שהם מאושרים ביום הזה (ואני אומרת את זה בתור אחת שכילדה תמיד התאכזבה בפורים עצמו,
ותמיד הרגישה שהתחפשות שלה לא מספיק "דומה" למה שהיה לי בדמיון או בתוכנית טלוויזיה)
תקשיבי, את מוכשרת. איפה היית כשילדיי היו קטנים?…
תודה מירי! כנראה בדיוק אז הייתי עסוקה בלעשות בייביסיטר על ילדים קטנים אחרים…
חחח, מקסים, פשוט מקסים
ממש מקסים!
בתור מורה לתנ"ך ממש התרגשתי לראות ילדים שרוצה להתחפש לדוד!
והביצוע גם הוא מעורר השראה.
איזה כיף!
תודה נעמה! קודם כל, ממש מגניב אותי שמורה לתנ"ך קראה בבלוג שלי! ושנית – שימחת אותי בתגובה.
השנה הבן הצעיר שלי התחפש לאדם הקדמון (זה עוד לא עלה לבלוג) כך שאנחנו הולכים אחורה בזמנים…
מקסים! את גם מכינה תחפושת ומוכרת? הבן שלי גם רוצה תחפושת של דוד. אשמח לעדכון אם רלוונטי, אפילו לרכוש ממך רק את תיק הרועים או חלקים שכבר קיימים ומוכנים. תודה רבה!
הי ספיר, שמחה שאהבת את התחפושת! אני לא מכינה או מוכרת תחפושות ולצערי לא נשאר כלום מהתחפושת המקורית, אחרת הייתי נותנת לך את החלקים בשמחה.