יש הרגשה מיוחדת במינה בלהכין ולקבל מתנות בעבודת יד.
התחושה שמישהו ישב, ותפר, או הדביק, רקח או בישל, ובעיקר השקיע זמן ומחשבה – שהופכת כל מתנה כזו למזכרת מרגשת ואכפתית.
אני מודה שלא לכל יום הולדת אני מוציאה את הדבק, המספריים והסרגל.
החיים שלנו משופעים בימי הולדת, חגים ואירועים (משמחים!) אחרים, והסיכוי להכין משהו קולע ומקסים לכולם ועדיין לשמור על שפיותי – שואף לאפס. אבל מאז שלי ולאחותי יש ילדים – עשינו לנו מנהג, להשתדל שמתנות יום ההולדת שאנחנו מביאות זו לילדים שלו זו – יהיו מתנות עשויות, ולא קנויות.
יש שנים שהצליח לנו, ויש שנים שפחות.
בגיל שלוש עומר חלם על… מפּוּח עלים! חלומות של ילדים שגדלים בתל אביב וצופים מהחלון בעיניים כלות בגנני השכונה. טליה ואורי, הדודים הנמרצים, הכינו לו מפוח עשוי מקופסת קרטון עם כתפיות וצינור. הררי עלים דמיוניים התעופפו בסלון שלנו – ועומר יכל לכולם.
בשנה אחרת עומר קיבל בול עץ גדול, קופסת מסמרים ופטיש, גם המתנה הזו העסיקה אותו ואת אחיו הצעיר במשך חודשים. נועם קיבל ביומולדת אחר – אוסף של צינורות מכל מיני סוגים. זו היתה תקופה שבה צינורות העסיקו אותו במיוחד, והאוסף שימש כמקור לבניית מכשירים משוכללים, כלי נשק נגד הרעים ועוד כהנה וכהנה מכונות מופלאות.
ליום ההולדת של האחיינית האהובה שלי, אילה, הכנתי בעבר שמיכת פעילות מהממת וסט מגנטים מתוקים מלֶבֶד.
אבל – לא תמיד הרצון והאג'נדה מסתדרים עם החיים ועם הקצב שלהם. ולפעמים גם הילדים עצמם, במיוחד ככל שהם גדלים, מבקשים משהו מסויים ליומולדת ואנחנו שמחים להיענות.
בשנתיים האחרונות ביקשה אחותי שאקנה ליומולדת של אילה חומרים שונים ומגוונים ליצירה. אילה פורחת ליד שולחן העבודה שלה, וציור, פיסול והדבקה הן כמה מהפעילויות האהובות עליה. הבית של אחותי תמיד מלא בהמון אורחים שאוהבים ליצור – ותמיד טוב שיהיו במלאי עוד חומרים כיפיים ומיוחדים.
יש משהו נעים במיוחד בללכת לאחת מחנויות התחביבים והיצירה ולמלא את הסל בחומרים מעוררי השראה.
אני חושבת לא מעט מה לקנות ומשתדלת לבחור בחומרים יפים ועדינים, שמעוררים רצון ליצור ולא "סוגרים" את הדמיון. אני תמיד מעדיפה חומרים בצורות בסיסיות, ללא דמויות, ואם יש דמויות אז לא כאלה ממותגות או שנוטות לג'נדר מסוים. אני מנסה להימנע מכל דבר שהוא כל כך ריאליסטי ומתוק ומושלם שלילד המשתמש בו אין ממש מה להוסיף עליו, וכל ניסיון להתחרות בו רק מעורר תסכול.
הבסיס של הערכה: ניירות צבעוניים, מדבקות, פלסטלינה, דאס, מנג'טים צבעוניים, וואשי טייפ וכפתורים. תראו לי ילד שלא יקפוץ ישר לשולחן הציור עם אוסף צבעוני כזה!
לפעמים גם אני לא יכולה לעמוד בפיתוי של מתיקות יפנית (סינית?) והשנה הוספתי לערכה כמה גלילי סלוטייפ צבעוני עם ציורים שאין שום אפשרות לעמוד בפניהם. לי אישית הם גורמים לרצון עז לארוז ערימה של מתנות (אל חשש – קניתי גם לי כמה).
אבל עדיין רציתי שערכת היצירה לא תהיה מורכבת רק מפריטים קנויים – אז מצאתי כמה דרכים כיפיות וקלות לתת לה תוכן ומראה קצת יותר אישיים ומושקעים. כל אחת מהדרכים תוסיף קצת מהאופי (והאהבה!) שלכם למתנה, אבל אין לי ספק שהיא תעבוד גם בלעדיהן.
התוספת הראשונה: ערכת קולאז'
בשקית צלופן אספתי ניירות יפים מכל הבא ליד. אפשר לקנות, אפשר לגזור ממגזינים ישנים. אני חפרתי באוסף הגלויות הישן שלי, ובאוסף הבולים של סבא, באריזות מתנה ישנות, ובכל דבר שעשוי מנייר וקרטון. הוספתי גם כמה נוצות צבעוניות, דבק סטיק ומספריים – והנה ערכה מושלמת להכנת קולאז'ים. אגב, זו מתנה שיכולה לעבוד מעולה כפרס מקסים ביום הולדת לילדים, או בתור מתנה קטנה אבל מושקעת לחג או נסיעה.
התוספת השניה: ערכת חותמות ממחקים
זו היתה מבחינתי גולת הכותרת של המתנה. כל כך נהניתי להכין אותה, גם כי אני מאוד אוהבת חותמות, וגם כי היא כל כך קלה להכנה ומלאת אפשרויות. קשה לתאר איזה מגוון אפשר ליצור ממשולש, עיגול ומלבן. הייתי בטוחה שאילה תעוף עליה ואכן כך היה.
הערכה עשויה ממחקים לבנים פשוטים, שחתוכים ומגולפים לצורות בסיסיות. קניתי כמה חבילות מחקים במקס סטוק, וחשבתי על צורות פשוטות שאני רוצה להכין. קיבלתי הרבה השראה מהפוסט הזה, וחלק מהצורות באו ישירות ממנו. החיתוך נעשה בעזרת סכין חיתוך, והגילוף – בעזרת כלי גילוף.
הוספתי לערכה כמה כריות דיו צבעוניות, והחלטתי להשתמש בחותמות שיצרתי גם בשלב אריזת המתנה (ראו בסעיף הבא). מבטיחה להעלות בקרוב הדרכה מפורטת יותר על הכנת חותמות ממחקים בפוסט נפרד.
התוספת השלישית: תשקיעו באריזה
לפעמים – כל מה שצריך בשביל להכניס למתנה קצת אישיות – זו אריזה מושקעת בעבודת יד. כדי לארוז את כל חומרי היצירה – קניתי שקית בד לבנה פשוטה. אבל לא רציתי להשאיר את השקית סתם כך בלי קצת נצנצים ואהבה. והרי הרגע סיימתי לגלף סט חותמות ממחקים, והאצבעות מדגדגות… מיד פרשתי את השקית על הרצפה והתחלתי להחתים. לא תכננתי מראש, נתתי לידיים להוביל.
החתמתי דמות של ילדה שונה מכל צד של השקית. הילדה עם השיער האדום הזכירה לי את בובת רותי סמרטוטי שהיתה נפוצה פעם.
הייתי צריכה לעצור את עצמי בשלב מסויים, לפני שהשקית תתמלא בהחתמות, היה כל כך כיף להחתים ולהמציא.
אגב, השתמשתי בדיו רגיל שמיועד לנייר, אבל עובד גם על בד. הדיו מבוסס על מים ולכן לא יהיה עמיד בכביסה, אבל – מי מכבס אריזות של ערכת יצירה? אם תרצו שהשקית שלכם תהיה עמידה בכביסה תצטרכו להשתמש בדיו מיוחד לבדים.
וזה עומר, מחכה לתת לאילה את המתנה שלה ביום ההולדת.
ערכת יצירה יכולה להיות מתנה נהדרת לימי ההולדת בגן, לשולחן ראש השנה או סוכות (העסקת הילדים זו מצווה ידועה) או כמין שק קסמים ששולפים באמצע החופשה משפחתית.
אם אהבתן את הרעיון אשמח אם תשתפו, מי שמצביע משפיע!
33 תגובות
רעיון מקסים ממש!
כשהייתי ילדה, אימא שלי היתה נוסעת איתנו לשבוע חופש אצל דודים בקיבוץ.
שני היילייטים היו לביקורים האלה: 1. בריכה או ים!!!
ו-2: בכל יום היא הייתה שולפת מהתיק שלה משהו אחר לעשות בבית, שרועים על הרצפה הקרירה בשעות החמות. היו בערכות האלה מדבקות בכל מיני צבעים וצורות, מספרים, דבק, ספר אוריגמי פשוט עם ניירות אוריגמי, טושים חדשים מרגשים, חוברות עבודה… חגיגה!
לבתי איילת, נדמה לי, הכנתי פעם מתנה שהיתה קופסה עם חתיכות עץ בגדלים שונים, פטיש קל יחסית והמון מסמרים.
תודה רבה מירי! איזה זכרון ילדות נהדר יש לך, אני ממש מרגישה את הרצפה הקרירה (נדמה לי שהרבה מילדותי ביליתי על רצפות קרירות או על אספלט רותח).
גם המתנה לאיילת נשמעת נהדרת. מסתבר שזה ממש כיף לתקוע מסמרים בעץ 🙂
איזה כיף! אהבתי את הרעיון! נראה לי אני מתחילה להכין ערכות כיפיות כאלה לאחיינייות וגם לעצמי לנסיעות.
איזה כיף לשמוע יעל! תיהני מאיסוף החומרים.
רושמת רושמת רושמת, ובעוד חודש אינשאללה – גם מקיימת.
אינשאללה!
מקסים ונפלא לגמרי הולכת ליישם. תודה ?
איזה כיף נועה! תיהני!
כמה שימחה אותנו המתנה הזו!
שעות ארוכות של עבודה מרוכזת עם הניירות היפים וכל שאר המעדנים.
זו באמת מתנה משובחת.
מגניב טולי! כיף לשמוע שאילה חגג על המתנה!
את ואחותך המדהימות (שלא נדבר על הקשר המדהים שלכן)…
המחקים!
פליז הסבר מפורט יותר (אולי גם הדגמה מצולמת?) למאותגרות מלאכות יד… למה בדיוק הכוונה ב"החיתוך נעשה בעזרת סכין חיתוך, והגילוף – בעזרת כלי גילוף". ואיפה קונים כריות דיו?
תודה 🙂
תודה תודה תודה אורית! בהחלט מתוכננת (וגם כמעט מצולמת לחלוטין) הדרכה מסודרת להכנת חותמות ממחקים. אבל בינתיים תשובות לשאלות שלך (למרות שקשה לי להאמין שאת מאותגרת בנושא הזה!) –
יש צורות בסיסיות שאפשר פשוט לחתוך את החותמת לצורה שלהם, למשל לחתוך מחק בצורה מלבן לשני ריבועים, או למלבנים צרים וארוכים, למשולש, לעיגול. פשוט לפרוס מהמחק חלקים,
כמו שחותכים חתיכת גבינה נגיד. לצורות הבסיסיות אני מעדיפה להשתמש בסכין חיתוך ולא לגלף כי הקווים/הקצוות יוצאים יותר "חלקים" מאשר בגילוף. הגילוף מתאים לצורות יותר מורכבות, והוא פעולה מאוד כיפית וממכרת.
אני מציירת על המחק את הצורה שאני רוצה, למשל ענן או עלה, ואז מוציאה חומר מסביב לצורה, כך שהענן יבלוט ומסביבו יהיה חלק שקוע שלא יקבל דיו. אפשר מדי פעם לעשות ניסיון החתמה כדי לראות אם יש מקומות שדורשים עוד שכבת גילוף.
אפשר כמובן גם לצייר טקסטורות בתוך האלמנט, למשל הנימים של העלה, ואז לגלף לאורך קווי הציור שלך. יש לינק לכלי גילוף בתוך הפוסט, תוכלי לראות שחלק מכלי הגילוף הם כמו מין כפית קטנה וחדה
וכשמעבירים אותה על פני המחק היא מוציאה חומר מתוכו. זה הכלי הכי שימושי אצלי מכל הסט.
כריות דיו – אפשר לקנות בחנויות תחביב ואמנות, גם במקס סטוק יש (הסינים בדרך כלל לא הכי איכותיים בעולם, מתייבשים די מהר ולא מאוד רוויים בצבע), גם בחנויות צעצועים שוות יש לפעמים, נסי ב"עומר".
עוד טכניקה שאני מאוד אוהבת – לעבוד עם עיפרון על גבי ההחתמות. למשל להחתים המון עננים/משולשים, ולכל אחד לעשות פנים רגליים, ידיים. אני צופה לך גדולות ונצורות באגף הזה!
נעמה נעמה את ואחותך מקסימות. המתנות בתחילת הפוסט ממש ריגשו אותי! כמה אהבה והשקעה. והרעיון של גילוף חותמות – נראה לי מעולה בשבילנו. יאללה מחכה לפוסט עם ההסברים (וגם למצוא את החנות הסינית הקרובה לביתי. עוד לא מצאתי)
תודה גלית! גילוף חותמות זה כיף גדול, קחי בחשבון שזה דורש השגחה צמודה בגיל של עלמה. כלי הגילוף חדים! צריך להסביר לה איך עובדים, ושהגילוף הוא תמיד לכיוון ההפוך מהגוף.
ואפשר גם לא ליצור צורות שיש להן שם, אלא לקחת מחקים ולתת לה "לגלף" מתוכן מה שהיא רוצה, קוים, נקודות. נוצרת דברים אמנותיים ויפים.
אגב, באזור שלכן אני בטוחה שקל מאוד להזמין משטחי גילוף גדולים, שיותר קל לילדה בת 5 לגלף מהם. זה נראה כמו מחק ענקי ואז גם קל יותר לצייר צורות מורכבות.
חפשי rubber stamp block ושימי לב לגודל של המשטח.
בשנה האחרונה זו היתה מתנת יום ההולדת שלנו. התחלתי עם ילד אחד (הלכנו לחנות חומרי בניה וקנינו המון חומרים לבניית ההמצאות שלו – זה מה שהוא רצה) ואז הבנות ראו כי טוב ורצו גם. בחרו להן חומרי יצירה. ממליצה מאד. מארז החותמות והאריזה האישית כל כך משרדגים – ללמוד ממך כרגיל!
תודה אפרת! חנות חומרי בניין זה מקום מעולה למתנות גם בעיני. אוזניות נגד רעש, כפפות, חבלים, עניינים… אפילו לי מתחשק לבנות משהו כשאני משוטטת שם. תודה רבה על התגובה!
תודה רבה על השיתוף, אני מיידי מיישמת את עניין חותמות מחקים, הערכה מאוד דומה למה שאני מכינה בתיק ההפתעות לבתי נגה לפני כל נסיעה או אפילו להמתנה בתור לרופא, אהבתי מאוד את אופן ההגשה והרעיון לאריזה כמתנה. תודה תודה תודה.
תודה אדוה! כיף לשמוע!
להביא תעסוקה להמתנה בתור לרופא זה גאונות לאמהות מתקדמות במיוחד!
פשוט,
ופשוט מהממת שאת
🙂
תודה ענתי!
אין לי מילים! את פשוט מופלאה ונפלאה. איזה רעיון נהדר ומתנות נפלאות! הרבה יותר משמח ומשמעותי לקבל מתנות מהסוג הזה .. אגב, יש לי יום הולדת בפברואר, סתם ציינתי 🙂
תודה לך על השראה גדולה.
ליאת
תודה רבה רבה ליאת! רושמת לעצמי את יום ההולדת שלך 🙂
נעמונת מאמצת גם את זה
רעיון נהדר מתנות לא קנויות סתם
המתנות הכי שוות בעולם.
והוואשי…או הוואשי המטורפים שהשגת. מ ו ש ל מ י ם
תודה רבה סיון! הוואשי המהממים, אלה עם הציורים, הם (באופן מאוד מפתיע) ממקס סטוק! חפשי, יש בחנויות האלה הרבה מהסוג הזה. מאוד שימושי וכיפי
מקסים,נעמה ! איזה יופי של מתנות! אהבתי במיוחד את הבול עץ !
כל הכבוד ותודה רבה !
תודה ג'ני! בול העץ באמת היה מגניב מאוד, שמחה שאהבת
זה פשוט רעיון מקסים! אפשר לשאול בת כמה אילה? האחיין שלי עוד מעט יהיה בן שלוש, ורציתי להכין לו גם ערכה של יצירה. חשבתי על דפים צבעוניים ומדבקות, אבל הפוסט שלך נתן לי ממש השראה איך להכין את ערכת היצירה המושלמת. אז תודה רבה!!! ובכלל, אם אני כבר כאן ומגיבה, אז אני רוצה להוסיף שאני מאוד אוהבת את הבלוג שלך ואת ה"ראש" שלך. את משרה עליי הרבה השראה, ובשונה מהרבה בלוגרים אחרים שקראתי, אז אחרי שאני קוראת אותך, אני מרגישה, שגם אני עם שתי ידיי השמאליות מסוגלת לעשות איזה משהו נחמד, אולי לא ברמת הגימור היפה שלך… אבל את בהחלט מעניקה השראה. מחכה לפוסטים הבאים!
וואו ליאן, איזו תגובה מחממת לב ומרגשת. ממש תודה על כל מה שכתבת על הבלוג שלי.
אני באמת משתדלת וגם מעדיפה בעצמי שהדברים שאני עושה יהיו פשוטים יחסית גם לאחרים להכין.
גם אני עצמי, למרות שאני מעצבת גרפית במקצועי, פחות מסתדרת עם כל מה שהוא תלת מימד, ומעדיפה דברים פשוטים וקלים.
את שקית הבד שבערכת היצירה אפשר בקלות להחתים גם רק במשלושים צבעוניים (לחתוך מחק למשולש כמעט כל אחד יכול..) וזה יצא מקסים לא פחות.
ואפשר להחתים גם עם חותמות קנויות שאפשר למצוא בהמון חנויות.
האחיין בן השלוש שלך ישמח מכל מה שתביאי לו וערכת יצירה זה כיף גדול בגיל הזה.
אילה בת שש וקצת, אבל הרבה מהדברים שם יכולים להתאים גם לגיל שלוש, ניירות, מדבקות, פלסטלינה או בצק משחק, מספרים לילדים, דבק.
תודה רבה!
נעמה
הי נעמה
לאיזה גיל נתנו לבן שלך את הגזע עם המסמרים? אהבתי ממש את הרעיון רק תוהה אם לא מסוכן…
תודה
הי סיון, את בול העץ והמסמרים נתנו לו הדודים לגיל 5, אבל דווקא האח הצעיר שלו התעסק בזה יותר, כשנה אחר כך, כשהוא היה בגיל 3.
בהתחלה לקטן היינו תוקעים את ההתחלה של המסמר והוא היה ממשיך. הפטיש קטן ולא כבד אבל גם לא צעצוע. צריך להסביר להם מה החוקים של העבודה עם זה ולהקפיד עליהם.
הסיכון הכי גדול הוא מכה באצבע שזה לא נעים אבל גם לא סיכון גדול בעיני, אלא חלק מהחיים. זה עונג גדול לתקוע מסמרים עד הסוף, נסי ותהני!
מקסים!
היה נחמד אם הייתי מוכשרת מספיק בעבודת ידיים כדי ליצור דברים כאלו..
אשמח לדעת מניין ניתן לרכוש שקיות בד לבנות, בכמויות, כמו שבתמונות.
תודה!
מורן
תודה מורן! את השקיות הלבנות קנינו בחנות לדברי יצירה ואמנות. לרוב יש שם כמות לא ענקית. אני אוהבת את אלה מהכותנה ולא אלה שעשויות אל-בד.
אגב, כדי לחתוך מחק לצורת משולש ולהחתים המון משולשים קטנים על שקית בד – לזה לא צריך כישרון או השראה,
זה יוצא מקסים גם ככה בלי כישרון מיוחד 🙂