נסיעות ארוכות עם ילדים יכולות להיות דבר מאתגר.
יש ילדים ששונאים נסיעות, יש ילדים שסתם משתעממים, ויש כאלה שלא מפסיקים לשאול שאלות.
אני מודה שהילדים שלנו קלים יחסית בתחום הזה (מינוס השנה הראשונה של נועם שהיתה סיוט מתמשך של בכי בכל נסיעה). ועדיין, הנסיעות שלנו עד לא מזמן היו זמן משפחתי נחמד, אבל תכליתי. אמצעי להגיע ממקום למקום.
מדי פעם משחקים (מי רואה ראשון אוטו בצבע צהוב?), מחליפים דיסקים, מדברים, הילדים ישנים, רגיל.
לפני כמה חודשים אורי קנה משהו קטן ופשוט שבאופן ממש לא צפוי שינה לנו לחלוטין את הנסיעות המשפחתיות.
מזמן חיוני כדי להגיע ממקום למקום – הן הפכו למשהו שאני מוצאת את עצמי מחכה לו ושמחה לקראתו.
הקניה המאוד יומיומית הזו היתה של מכשיר קטן ופשוט, דיבורית בלוטות’ שמתחברת לפלאפון בחיבור אלחוטי.
המטרה היתה פשוטה – שהטלפון יוכל להפוך לדיבורית, במקום לדבר על רמקול (במכוניות חדשות יותר חיבור כזה מגיע כבר בתוך מערכת השמע של האוטו, אצלנו לא).
יום יומיים אחרי הקניה אורי הראה לי שלא רק את מי שמתקשר אפשר לשמוע בדיבורית, אלא שאפשר להפעיל גם את יו טיוב ולשמוע שירים דרך הטלפון. אני יודעת שאני בטח נשמעת הזויה, אבל לא ממש הייתי מודעת לאפשרות הזאת, ובהתחלה לא הבנתי למה זה טוב בכלל, הרי רוב הנסיעות שלי הן גן-בית ספר-סטודיו-בית, אז מה כזה דחוף לי לשמוע מוזיקה בחמש דקות האלה?
עד הנסיעה המשפחתית הארוכה הראשונה.
ממנה ואילך – הנסיעות שלנו הפכו להיות כיף גדול בזכות מכשירון אחד שחור וקטן, שלא ידע בכלל שהוא כזה.
המצאנו משחק, שהוא כל כך פשוט, שהמילה משחק ממש גדולה עליו. פשוט – אבל עובד לנו והופך לנו את הנסיעות להרבה יותר משפחתיות ושמחות וכיפיות.
אנחנו קוראים לו משחק השירים, והדבר היחיד שעושים בו הוא לבחור שירים להשמעה ביו טיוב. בוחרים בתורות,
כל אחד בתור שלו בוחר מה שהוא רוצה לשמוע, האחרים חייבים להסכים לבחירה, ואסור לבחור את אותו שיר פעמיים. אלה החוקים.
נכון, תמיד שמענו מוזיקה בנסיעות, אבל יש משהו בעובדה שכל שיר שנחשוב עליו זמין לנו בהקלדה אחת,
שפשוט עובד לנו יותר טוב מלשמוע דיסק שלם, שכולם צריכים להסכים עליו. המשחק גם משאיר את כולנו בערנות של מוזיקה קלילה וכיפית, ושל “מתי התור שלי ומה מתחשק לי לשמוע עכשיו”. אורי מנצל את המשחק לנסות להרחיב את המנעד המוזיקלי של הילדים, ואני פשוט נהנית מהנסיעה הרבה יותר כששירים שאני אוהבת מתנגנים בחלל האוטו.
מעניין אותי לראות מה עומר ונועם בוחרים, והרבה פעמים מתפתחות שיחות על המילים של כל מיני שירים,
ומה למשל הכוונה, לדעתו של בן ה-7, במשפט “אני קורא לך ברבי – את עונה לי קן”. סוגה עילית זה כאן.
לכל אחד מאיתנו יש רשימת פייבוריטים, ומדי פעם נוספים עוד שירים, ושירים אחרים נשכחים.
במפתיע הילדים כמעט לא בוחרים שירי ילדים, כאילו האפשרות של שירי ילדים שייכת רק לדיסקים.
אז כדי שיהיה לכן קיץ עם נסיעות טובות, כיפיות וכמובן בטוחות,
(וגם כי בשבילי זו דרך נחמדה לזכור איזה שירים הילדים אהבו בתקופה מסויימת)
הנה הלהיטים של הפלייליסט המשפחתי שלנו, נכון לקיץ 2016, מחולקים לפי בני המשפחה.
להאזנה לפלייליסט שלנו כנסו לכאן.
המשחק דורש כמובן שני מבוגרים – אחד שנוהג, ואחד שמתעסק עם הפלאפון.
הילדים יודעים שכשרק אחד מאיתנו באוטו אי אפשר לשחק. סעו בזהירות!
יו, איזה מגניב!
מחר אנחנו נוסעים לצפון, ניסיון מס’ 1 ייצא לדרך. תודה רבה
איזה כיף עינת! ספרי איך היה!
אחלה רעיון אם כי אני מהססת לחשוף לילדי את העובדה שיוטיוב פעיל גם בנסיעות ואז הם יכולים לבחור כל שיר שירצו במקום שירים ספציפיים מהדיסקים (שאני בוחרת) באוטו. מספיק גרוע שאת כל הדרך לאילת בילינו בשמיעת כוורת, “יו-יה”, קרוב לארבע שעות, המחשבה שאלו יכלו להיות “סלסולים” ו”רק רוצה לרקוד” כל הדרך במקום, לא עושה לי טוב 🙂
תודה שירה, והיי! לכן בדיוק יש לנו את החוק שלא בוחרים את אותו שיר פעמיים, באותה נסיעה. מותר סלסולים רק פעם אחת.
נכון שהטעם שלנו לא תמיד תואם (למרות שפופ קליל זה לגמרי אני), אבל בינתיים התמודדנו עם המשחק בנסיעות של מקסימום שעה וחצי,
אז לא היתה בעיה. אגב, לפעמים אחרי חצי שעה שעה אנחנו מכריזים על זמן שקט, לנוח קצת.
הרגת אותי עם הפלייליסטים. איזה יפיייייים…… רעיון מעולה
חכי חכי גלית, תני לזה שנה שנתיים וסלסולים יגיע גם אליך…
כולכם מותק נעמה, והפלייליסטים מרתקים ומפתיעים : ) תודה!
תודה! גם אותי הילדים מפתיעים כל פעם מחדש, מביאים שירים מבית הספר ומהגן שלא ידעתי שהם מכירים…
קודם כל תודה על הרעיון – מגניב ונחמד מאוד.
גם אני מנסה לנצל הזדמנויות להכיר להן מוזיקה טובה, כך שהפלייליסט של אורי מדבר אלי, אבל לצערי אם אני אתן לבנות לבחור יהיה יותר מדי בן אל תבורי וסטטיק, לטעמי. למרות שהקטנה מבקשת לאחרונה bad blood.
משחק שאנחנו עושים לפעמים (כשהן לא נרדמות) זה תו השעה. אני בוחרת שיר שהן אמורות להכיר (לרוב ממה שיש לי כבר בטלפון או שירים מסרטים שיש ביוטיוב) והן צריכות לזהות.
שיהיו לכם נסיעות נעימות!
תודה חמוטל! אורי הוא בהחלט הסמן האיכותי במשפחתנו, ונושא את הלפיד בגאווה. הטעם שלי הרבה יותר פופי משלו.
אני אישית אוהבת לנהוג עם המוזיקה הכי קלילה שיש, כך שמתאים לי כביש החוף ונגזרותיו, ואני נהנית מהבחירות שלהם,
אם כי יותר מדי זה גם לא תמיד תענוג (היא רק רוצה לרקוד כבר יוצא לי מכל החורים).
תו השעה זה רעיון מצוין, את מזמזמת להן את השיר או מתחילה את השיר בפלאפון?
חלילה מלזמזם, הן לא ינחשו לעולם. ישר מהטלפון ועוצרת.
🙂 🙂 גם אנחנו לא טובים בזמזום