החופש גדול כאן, הרגשתן? 🙂 אני בטוחה שהילדים שלכן, בדיוק כמו שלי, צמאי הרפתקאות ובילויים, רוויי מסכים, ויש להם הרבה זמן פנוי. אחד הדברים שהילדים כתבו ברשימת "הדברים שחייבים להספיק החופש" זה להקים דוכן רחוב. זאת אחת הפעילויות החביבות עליהם, וביישוב שלנו יש גם אירוע חודשי מקסים בשם "שיק-שוּק" שבו

ביום שישי אחד, לפני כמה שבועות, בדיוק בין שני ימי הזיכרון, הגעתי יחד עם עוד מאות אנשים לדשא שליד רחבת מרכז ההנצחה בטבעון. מולנו ניצבה אנדרטת הברזל הענקית לחללי צה"ל שרואה כל מי שחולף בכביש הראשי, שמכירה כל ילדת גן מן היישוב שהניחה פרח למרגלות המבנה העצום. מצידנו השני התנשא

עוד רגע פורים, אֵימת האִמהוֹת ושמחת הילדים, וההכנות אצלנו בעיצומן. חיבורים אחרונים, שיפורים והצעות, קניית אביזרים משלימים ואיפור ניסיון ברמה של כלה. האצבעות שלי כבר כואבות מתפירה (חובבנית) ושימוש נמהר בדבק חם. בשנים שבהן הילדים בוחרים תחפושת לא קנוייה (ולא תמיד זה כך) אני מנסה לערב אותם בתהליך הכנת התחפושת. זה

אני אוהבת את התקופה הזו בשנה. למרות שמירוץ החגים מגיע מיד אחרי חופש גדול, ארוך ומיוזע, אני מרגישה שהיא שונה מהותית באווירה שלה. המפגשים המשפחתיים, התחושה שכולם קצת יותר נחים ואוכלים וקצת פחות עובדים. ריחות של סכך, חצבים עדינים שפורחים בכל פינה והיורה שביקר אותנו לא מזמן  – כל אלה ממלאים