אני אוהבת את התקופה הזו בשנה. למרות שמירוץ החגים מגיע מיד אחרי חופש גדול, ארוך ומיוזע, אני מרגישה שהיא שונה מהותית באווירה שלה. המפגשים המשפחתיים, התחושה שכולם קצת יותר נחים ואוכלים וקצת פחות עובדים. ריחות של סכך, חצבים עדינים שפורחים בכל פינה והיורה שביקר אותנו לא מזמן – כל אלה ממלאים אותי בתחושת שמחה והתחדשות.
מדור חדש – ויצירה מתוקה לסוכה
זה זמן טוב לתפוס שתי ציפורים (נודדות) במכה ולספר לכן על מדור חדש בבלוג – ועל פעילות כיפית עם ילדים שתהפוך לקישוט הכי מתוק לסוכה שלכם.
הסיפור שאינו נגמר: פעילות בעקבות סיפור
כל מדור בפינת “הסיפור שאינו נגמר” יהיה הצעה לסיפור ובעקבותיו פעילות יצירתית או משחקית.
בכל פעם אמליץ לכן על ספר ילדים מקסים במיוחד, ואחריו ניצור או נעשה ביחד משהו שקשור בסיפור.
פשוט, קטן, קל, עם הרבה מקום ליצירתיות של הילדים עצמם – בדיוק כמו שאני אוהבת.
ספר מומלץ: בובות של נייר
כתבה: ג’וליה דונלדסון (האהובה מאוד מספרים כמו טרופותי
ולקוף יש בעיה)
איורים נפלאים: רבקה קוב
תרגום משובח: שהם סמיט ואמנון כץ
ספר מקסים להפליא על קשר בין אם ובת, על זיכרונות ומסורות שעוברים מדור לדור, על דמיון ועל יצירתיות.
אמא נחמדה עוזרת לבתה להכין שרשרת בובות של נייר.
הבובות יוצאות להרפתקה ופוגשות דברים מפחידים כמו תנין, דינוזאור, טיגריס, והכי מפחיד – ילד עם מספריים!
ספרי ילדים נמדדים בעיני לא רק בהנאה של הילדים להאזין להם, אלא גם בהנאה של המבוגר המקריא. ואת הספר הזה לא נמאס לי להקריא אף פעם. המילים שלו מתגלגלות על הלשון, וה”פזמון”, משפט החוזר בכל עמוד או שניים – מתחשק שיחזור שוב ושוב מרוב שכיף להקריא אותו.
הילדים, מגיל 3 ועד 9, נהנים לצעוק יחד שוב ושוב:
“לא תתפוס אותנו. לא, לא, לא! אנחנו מחזיקות ידיים ולא נעזוב!
אנחנו דִיתִי וְדוֹט וְקֵיְט נְקֻדּוֹת,
פּוֹל אַף־כָּפוּל וְסָאלִי סִלְסוּל”.
הפעילות: הכנת שרשרת בובות של נייר
אחרי שהקראתי לחבורת ילדים חמודים את הסיפור, ניגשנו להכנת שרשרת בובות נייר משלנו. זו אחת הפעילויות הקלאסיות ביותר עם ילדים, ועם זאת הרבה ילדים של היום לא מכירים אותה.
את שלב הקיפול והגזירה אני עשיתי (ילדים גדולים יכולים לבד). השלב הכיפי הוא הפיכת כל בובת נייר לאישיות נפרדת על ידי צביעה והמצאת בגדים, שיער ופרטים נוספים. הילדים הכי נהנו כמובן להמציא לדמויות שמות מצחיקים ברוח הסיפור.
יצירה לילדים לסוכות: הכנת שרשרת משפחתית
כל סוכות אני מנסה למצוא רעיון לקישוט שיתן לילדים שלי מקום לבטא את עצמם ולהיות יצירתיים.
במדור האחרון של ב”לאישה” הפכתי את שרשרת בובות הנייר הקלאסית לקישוט מקסים ואישי לסוכה. כל מה שצריך זה להפוך אותה לשרשרת משפחתית, בהתאם למי שיבוא להתארח בסוכה. אני כבר מדמיינת סוכה שתלוייה בה סביב סביב שרשרת בובות נייר של כל בני המשפחה והאושפיזין.
היום קל כל כך לקנות קישוטים יפים, מנצנצים וזולים, ובעיני יש ערך גדול והרבה קסם בלהכין עם הילדים גם קישוט בעבודת יד, לשמור אותו משנה לשנה אם אפשרי, ובכל חג להוסיף עוד קישוט לאוסף. ילדים ירגישו קשר הרבה יותר גדול לסוכה ושמחה אמיתית כשעבודות אמיתיות שלהם יעטרו את הסוכה המשפחתית.
מה צריך?
איור של דמות (להוריד מכאן)
בריסטול לבן עבה בגודל גיליון (100×70 ס”מ)
מספריים
עיפרון, טושים או עפרונות צבעוניים
סלוטייפ
לתלייה:
חוט
קיסם ליצירת חור
איך מכינים?
את שלב הכנת השרשרת יכול לעשות מבוגר או ילד גדול.
1. מקפלים את הבריסטול לרוחבו כדי ליצור קפל במרחק 15 ס”מ מקצה הגיליון.
גוזרים את הבריסטול על הקפל כך שתהיה לכם רצועת בריסטול צר וארוך (100×15 ס”מ)
2. מדפיסים את איור הדמות מכאן וגוזרים אותה.
3. מניחים את ילד הנייר צמוד לקצה רצועת הבריסטול. שימו לב שהיד שלו צמודה לקצה הגיליון. מציירים בעיפרון קו מסביב לילד.
4. מקפלים את הבריסטול קיפול ראשון בדיוק בקצה היד של הדמות, וממשיכים לקפל אותו שוב ושוב בקיפול מניפה (אקורדיון). כל קיפול הוא ברוחב הילד שציירתם.
5. על הקיפול הראשון, העליון, צריך להופיע הציור של הילד שציירתם בהתחלה.
אם בקיפול האחרון נותר “עודף” של הבריסטול, גיזרו אותו – כך שכל הקיפולים יהיו ברוחב הילד.
6. גוזרים סביב הדמות דרך כל שכבות הבריסטול המקופל בבת אחת.
שימו לב! לא לגזור באזור “כפות הידיים” של הילד (מסומן בצילום בעיגולים אדומים). זה החלק שמחבר בין ילדי הנייר שלנו.
7. פותחים את השרשרת ותראו איזה קסם – קיבלתם שרשרת מתוקה של 9 דמויות נייר.
8. בקשו מהילדים לצייר ולצבוע את הדמויות. כל דמות היא בן משפחה או אורח בחג.
אפשר שכל ילד יצבע שרשרת משלו או שכמה אחים יצבעו יחד את אותה שרשרת. אפשר ורצוי להוסיף פרטים נוספים בהדבקה: שיער ארוך, כובעים, חצאיות או נעליים מיוחדות. גוזרים אותם משארית הבריסטול ומדביקים לדמות עם סלוטייפ או דבק סטיק. אנחנו הוספנו גם מלבן בריסטול מתחת לרגליים של כל דמות ועליה כתבו הילדים את שם האורח.
כדי לתלות את השרשרת בסוכה אפשר להשתמש בסלוטייפ, או לחורר חור בראש של הדמות הימנית והשמאלית, להשחיל חוט לכל חור ולקשור לעמודי הסוכה.
אז אילו מסורות משפחתיות יש אצלכם בתקופה הזו של השנה? ספרו לי בתגובות ושיהיה לכם חג שמח!
משובח!!! סיפור אכן שובה לב והפעילות מתאימה להרבה גילאים. איזה יופי של פוסט
נכון, גם הספר וגם הפעילות יכולה להתאים לגילאים מגוונים. מקטן ועד גדול כולם ירצו לצעוק את הפזמון החוזר ולצייר את אמא…
טוב את יודעת כמה אני אוהבת ספרים, ואת ג’וליה דונלדסון במיוחד (טרופותי הוא ה-חבר הדמיוני של יוני, הולך איתו לכל מקום כל הזמן) – בקיצור, גילית לי כאן ספר שנשמע ממש נפלא ושעדיין לא יצא לנו לקרוא.
ברכות על הפינה החדשה – אני ממש מחכה להמשיך ולקרוא! בטוחה שיהיה מעניין כמו תמיד!
והשרשרת, כמובן שמגניבה במיוחד 🙂
ממש כדאי לך להכיר, ספר נהדר. גם אצלנו טרופותי היה אהוב מאוד
נשמע כמו ספר מעולה!
והפעילות שאחרי נשמעת בכלל כיפית ממש!
מקווה שיזרמו איתי פה, אעדכן 🙂
תתחדשי על המדור, בהחלט מחכה להמלצות הבאות.
באמת ספר נהדר, גם בלי קשר לפעילות של אחריו הוא מומלץ מאוד.
כשגרתי בבית עם גינה כל כך חיכיתי לבניה וקישוט הסוכה. עוררת בי נשכחות
לשמחתי אצלנו סבא בונה סוכה בבית של סבא וסבתא בכל שנה, והילדים שלי מאוד מחכים לזה כל שנה. סבא וסבתא הם האחראים על רוח החג הזה מבחינתי 🙂
וואו!! נעמה, איזה רעיון מקסים גם השרשרת ובעיקר המדור החדש. אלופה
תודה רבה נירה!
נעמה, אני מתפעמת שלא לומר מתפעלת מהמוח היצירתי שלך – ראשית על הרעיון המדליק למדור ושנית על הביצוע של שרשרת הבובות!!!! חבל שלא הכרתי אותך כשהילדים שלי היו קטנים (נראה לי שאני אמשיך ואקטר לך על זה בכל פוסט שלך…)
תודה רבה מיכל. אני באמת תוהה איזו סוג של יצירתיות צריך להפעיל כהורה לטינאייג’רים. תאספי תובנות בשבילי 🙂
חמוד כל כך! הכי אהבתי לראות איך הבובה בדמותך זכתה להתלבש: הכי מגניבה וצבעונית!
נכון! הוא גם התייעץ איתי תוך כדי אם אני מעדיפה חצאית זהב או כסף, כוכבים או לבבות…
רעיון מקסים!
תודה רבה!
מקסים, הילדות קצת רגל בחוץ מהקן אז זה הידהד לי זכרונות מקסימים. הלוואי והייתי מספיק יצירתית להמציא ‘יצירה לילדות גדולות’ (20 +) עם אותה חדווה וביחד.
אני בטוחה שבפינטרסט יהיו המון רעיונות שכיף לעשות יחד גם בגיל 20. יכול להיות מאוד מקרב לעשות פרויקט יצירתי ביחד.
אני כל פעם מופתעת מחדש מהרעיונות הנפלאים שלך! ממש אהבתי את ההמלצות, לא הכרתי את הספר הזה של ג׳וליה דונלדסון (כנראה בגלל שזה מאייר שאינו אקסל שפלר שפספסתי אותו). הספרים שלה פשוט מעולים אחד אחד! כבר התאהבתי במדור החדש ואני מחכה לבאות.
תודה רבה קרן, אני מאוד שמחה להכיר ספרים שאני אוהבת לאנשים שאני אוהבת…
מאוהבת במדור החדש
אצלנו יש ספר ילדות כזה שנקרא “חוד הקיפוד”
סבתא שלי אפילו המציאה לחן לפזמון החוזר שכל ילד במשפחה מכיר
שנים חיפשתי את הספר הזה ואחת מקוראות הבלוג המקסימות שלי מצאה לי אותו יד שניה
והחזירה את המסורת לדור הצעיר של המשפחה
לאור כל זאת, כבר אהבתי את הספר שאת ממליצה עליו כאן ואחפש אותו בהחלט
שרשרת הדמויות היא בדיוק מה שחסר לבית שלנו שמתקשט לכבוד חנוכה! תמשיכי מחכה בקוצר רוח לטור הבא!
אני כל כך אוהבת שספרים ושירים הופכים ל”שירים משפחתיים”,
גם לנו יש כאלה וזה מרגש אותי לדעת שהשיר שאני שרה לילדי – סבא שלי שר לאמא שלי.
ויש לנו אפילו תרגיל חשבון משפחתי עם סיפור משעשע מאחוריו.