כשהייתי בכיתה ה' אני וחברה החלטנו להכין קופסה מיוחדת ולמלא אותה בכל המחשבות והסודות שלנו. מי החברות הכי טובות שלנו, מה אנחנו חושבות על כל ילד בכיתה, במי אנחנו מאוהבות בסתר ולאיזו להקה אנחנו שומרות אמונים לנצח נצחים (ברור שמנגו!).
הוספנו אוצרות שונים וזעירים שהיו משמעותיים עבורנו וסימלו כל מיני דברים חשובים שנשכחו מזמן. את הקופסה הסודית הזאת קישטנו וצבענו והחלטנו להחביא באדמה מתחת לבית של ההורים שלי ולפתוח אותה יחד בסוף כיתה ו'. עטפנו אותה בהמון שקיות. הדבקנו בסלוטייפ שלא תיפתח ושלא יחדור פנימה גשם וחפרנו יחד בור שבו טמנו את האוצר שלנו.
בלי לדעת בכלל הכנו לעצמנו קפסולת זמן. מֵכל פרטי שאוצר את נקודת הזמן הנוכחית ומנציח בדרכים שונות את המהות של החברות והחיים של נעמה וליטל בשנת 1989. עד היום הקופסה שמורה אצלי, וכמוה קופסה נוספת שהכנו יחד בכיתה ח'.
באסופת חפצים וניירות הסגורים בתוך קופסה ונשמרים להם במשך זמן רב יש איזה כוח לעורר בבת אחת געגוע נוסטלגי למי שהיית פעם. פתיחה של קופסה כזו, בעיקר ממרחק של שנים, היא כמו נסיעה במכונת זמן שבסופה את פוגשת מחדש את מי שהיית. הפגישה הזו חושפת בחיבה את הדברים המצחיקים שחשבת, את מה שהיה חשוב לך במיוחד, את ההעדפות התרבותיות עליהן הגנת בחירוף נפש (דגראסי! כמו שכתוב בתמונה למעלה בכתב סתרים הפוך).
ההתבוננות שלי אחורה הראתה לי לאילו דברים ייחסנו חשיבות עליונה. בתוך המעטפה הסגולה עליה כתבנו באותיות זהב "בקשה לאלוהים" מצאתי נייר "עתיק", שרוף בקצותיו, ובו תחינה שתהיה מחר שביתה בבית הספר. אכן, לא היססנו להטריד את היושב במרומים בעניינים מהותיים.
******************
כדי לעורר גם אצלכם ואצל ילדיכם תחושה כזו, של מכונת זמן הנוסעת לעבר, או פשוט כדי ליצור מזכרת כיפית לכבוד השנה שהתחילה ממש לא מזמן אני מציעה לכם להכין יחד קפסולת זמן משפחתית. חופש סוכות הוא זמן מעולה לפעילות הזאת.
מהי בדיוק קפסולת זמן משפחתית?
מֵכל סגור שאליו מכניסים מילים וחפצים שמייצגים את המשפחה שלנו כמו שהיא ממש עכשיו. את המכל סוגרים וחותמים ולא פותחים אותו עד התאריך שעליו מחליטים מראש.
כמה זמן כדאי לכם לחכות? תלוי בכם. אם תרצו להיות מופתעים – כדאי לחכות הרבה זמן (לפחות שנתיים) כי עד אז בני המשפחה יעברו הרבה שינויים ויהיה יותר מעניין, במיוחד לילדים, לבדוק מה הם אהבו ומה העסיק אותם "כשהיו קטנים".
מצד שני, אני מכירה משפחות (שגרות ברחוב פינטרסט…) שהפכו את יצירת קפסולת הזמן למסורת משפחתית ומכינות אחת חדשה בכל תחילת שנה. תבחרו מה שהכי מתאים למשפחה שלכם.
הזמנתי את האחיות עדן ונגה, השכנות המקסימות שלנו להכין קפסולת זמן משפחתית, מוזמנים להצטרף!
מה צריך?
> צנצנת גדולה (או קופסה עם מכסה)
> תמונה משפחתית עכשווית (רצוי להדפיס בחנות צילום, זה נשמר יותר זמן מהדפסת מדפסת)
> שאלון אישי (להדפסה מכאן)
> תווית עגולה לחתימת הצנצנת ולכתיבת שם המשפחה (להדפסה מכאן)
> לא חובה: תוויות נייר לקשירה לחפצים השונים (להכין מבריסטול או לקנות בחנויות יצירה)
> סרט או חוט לקשירת השאלון המגולגל
> עפרונות צבעוניים וכלי כתיבה
מה אפשר להכניס לקפסולת הזמן?
> תמונה משפחתית ותמונה של חיות המחמד.
> שאלון אישי מלא של כל אחד מבני המשפחה.
> מזכרת מהקיץ האחרון, מטיול משמעותי או חפץ שמייצג את בני המשפחה שאפשר לחבר אליו תווית נייר.
> שרטוט קו מִתאר של כפות הידיים והרגליים של הילדים ורישום של הגובה שלהם.
> ציור שצייר כל אחד מהילדים (אל תגידו להם מה לצייר. אפשר גם לבחור ציור קיים מהתקופה האחרונה).
> אם תרצו לפתוח את הקפסולה בעוד כמה שנים אפשר להכניס עיתון יומי, רשימת מחירים של מוצרי בסיס (כדי לבדוק עד כמה השתנו המחירים) וגם לכתוב מכתב ל"אני העתידי" שלכם.
מה עושים?
1. מדפיסים את השאלון והתווית מכאן. כל בן משפחה ממלא את השאלון על עצמו. ההורים עוזרים לילדים שלא כותבים עדיין. מותר לשתף בתשובות ומותר לשמור בסוד. מגלגלים את הנייר לרוחב, קושרים בסרט וכותבים את השם מבחוץ.
2. קושרים לכל חפץ תווית נייר וכותבים בקיצור למה בחרתם אותו או מאיזה אירוע הוא נשמר.
3. מחליטים יחד מתי תרצו לפתוח מחדש את קפסולת הזמן. נותנים לילדים לכתוב את שם המשפחה ואת תאריך הפתיחה על התווית.
4. מכניסים את כל החפצים לתוך הצנצנת ומדביקים את התווית מבחוץ.
5. מניחים את הצנצנת על מדף בארון ושמים תזכורת ביומן בפלאפון לפתוח בתאריך שבחרתם.
6. אפשר להפוך את הפתיחה המחודשת של קפסולת הזמן לאירוע קטן, חגיגי ומרגש.
ועוד רעיון
מחנכים או מדריכים בתנועות נוער יכולים לעשות פעילות דומה לכל הכיתה או הקבוצה ולפתוח יחד בסוף שנת הלימודים או בתחילת השנה הבאה.
כשאני חושבת על קפסולות זמן אני תמיד נזכרת בקטע המקסים בסרט ״אמלי״ שבו הגיבורה מוצאת קופסת פח עם אוצרות שהחביא ילד בקיר הדירה שלה לפני 40 שנה ומחליטה למצוא אותו.
הכנתן פעם קפסולת זמן? יש לכן רעיונות נוספים מה להכניס לקפסולת זמן משפחתית?
אשמח לקרוא בתגובות!
*ההדרכה הופיעה לראשונה בעיתון ״לאישה״
11 תגובות
כל הכבוד. רעיון יפה. אני מאוד אוהב את הכתיבה שלך.
דש מפורטוגל.
תודה רבה חיליק!
תודה נעמה, רעיון מקסים ,מאמצת בשמחה.
אני עשיתי לכל אחד מהילדים שלנו (3)ארגז ובו אני שומרת תמונות,ברכות שקיבלו, דברים שציירו /כתבו/יצרו ,פתקים או מזכרות מפעילויות שעשו, תעודות וכדומה – אנחנו קוראים לזה 'קפסולת זכרונות' ואני בטוחה שישמחו לראות את הכל בעוד כמה שנים 🙂
מקסים רחלי. גם לנו יש קופסת מזכרות (כך קוראים לזה אצלנו) והילדים אוהבים לעבור עליה מדי פעם.
נעמה, זה רעיון מקסים. אנחנו עשינו כזאת בסוף כיתה יב ופתחנו במפגש כיתה אחרי למעלה מעשרים שנה. לא נעים להודות – חנונה הייתי וחנונה נשארתי.
אנסה לשכנע את המתבגרים שלי לעשות עכשיו גם – אני מקווה שלא יהיו ציניים מדי.
וואו ינינה, קפסולת זמן של 20 שנה זה מדהים. אוצר אמיתי לפגוש את עצמך ולגלות שנשארת דומה לעצמך, אבל בטוח גם קצת שונה 🙂
לפעמים אני תוהה כמה עוד קווים משיקים יש בינינו.
לפני שנה חגגנו יום הולדת חמש לשכונה. את יודעת איך זה, מחפשים תירוצים לחגיגות שכונתיות. הכנו קפסולת זמן (חשוב לציין – לא רעיון שלי, אלא של חברתי לצוות שרצתה לחשוב גם על פעילות שתתאים למבוגרים ולא רק לילדים). אנשים כתבו, הצטלמו (שמנו דיסקאוןקי) ותיעדנו כל מיני דברים כולל 4 מועמדים לראשות העיר שבאו לבקר בחגיגה. לקחתי קופסאת פלסטיק עבה וצבעתי אותה בהתאם, חפרו בור וטמנו אותה בגינה. מקווה שהיא תשאר שם לארבע שנים הקרובות.
טוב הרגת אותי בדגראסי!!! גם לי היה משהו עם חברה אל זה היה רק חתיכת פתק….. והוא אבד כמובן אוף
באסה, מעניין מה כתבתן שם 🙂
נעמה את סוג של קוסמת (טוב, תמיד היית…) הנושא של זמן מעסיק ומרתק אותי. את עושה את זה מדהים עם הילדים ונותנת לי המון השראה. כרגיל.
תודה רבה אפרת היקרה.