סדרת הפוסטים המשמחת שלי חוזרת! ברוכות הבאות לשקית הפתעה מספר 2
(את שקית ההפתעה הראשונה בסדרה תוכלו למצוא כאן).
והפעם תמצאו בשקית שבעה ממתקים אינטרנטיים טעימים במיוחד:
שני סרטים מעוררי השראה ושמחת חיים, מגזין להורים וילדים שהעיצוב שלו גורם לי להזיל ריר, מאחורי הקלעים של מוזיאון טבע מהגדולים בעולם, ספרי וינטג' מצחיקים והזויים, טרנד אופנתי כיפי ומאייר עם עבודות מיוחדות במינן. ממליצה לקרוא עם כוס קפה ומשהו טעים ליד, זה הולך להיות זמן איכות משובח עם עצמכן. אז יאללה בואו נתחיל.
1. Caine's Arcade – ילד בן 9 יוצר עולם שלם מקרטון
לפי התגובות לפוסט על "עיר הקרטון" גם אתן, כמוני, אוהבות את החומר הזה ואת אינסוף האפשרויות היצירתיות הגלומות בו. גם קיין, ילד בן 9 מארצות הברית, מאוד אוהב קרטון, ויותר מזה הוא אוהב לדעת איך דברים עובדים, אוהב מכונות משחק ולזכות בפרסים. את חופשת הקיץ שלו הוא מבלה עם אביו בחנות לחלקי חילוף למכוניות. בחדר האחורי של החנות יש ערימות של קופסאות קרטון שאותן הוא הפך במשך קיץ שלם למכונות משחק מגניבות, מלאות המצאה, יצירתיות ודמיון. במאי הסרט נכנס לחנות לקנות חלק למכונית שלו ונשבה בקסם של קיין ואולם מכונות המשחק שהמציא, והחליט לעשות עליו סרט קצר. וכמו באמריקה ובאינטרנט – זה הפך להיות תנועה עצומה וקרן שמגייסת כסף כדי להוביל ילדים בכל העולם לבנות ולשחק. מה שאני אישית הכי אהבתי בסרט זה שהוא גרם לי להיזכר כמה נהניתי לשקוע בפרויקטים יצירתיים ארוכי טווח כשהייתי ילדה.
לסרט ההמשך המומלץ – על התנועה הענקית שקמה בעקבות הצלחת הסרט
2. Lunch Lady – מגזין אוסטרלי מהמם על אוכל ומשפחה
קייט ברי היא צלמת ומעצבת אוסטרלית שאוהבת להכין לילדים שלה ארוחות כיפיות, בריאות ומשמחות לבית הספר.
כשהיא גילתה שילדים בכיתה של בִּתה מציקים לה בגלל הארוחות הביתיות שהיא מביאה, היא החליטה להקים בלוג בשם Lunch lady שבו היא חולקת מתכונים קלים ותמונות מחיים של משפחות. דרך הבלוג היא רצתה לעורר השראה בהורים נוספים לבלות במטבח עם הילדים שלהם וקיוותה שהבת שלה תתעודד ותראה שיש הרבה משפחות דומות לשלהם. באתר אפשר לראות סרטון מקסים ביותר של 2 דקות על הסיפור האישי שמאחורי הבלוג. תוך זמן קצר חברו אליה שתי מעצבות מגזינים מנוסות, לארה בורק ולואיז בניסטר, ויחד שלושתן השיקו את מגזין הפרינט Lunch Lady שיוצא ארבע פעמים בשנה.
אני מודה שמתכונים זה לא הצד החזק שלי ואני לא נוטה לקנות מגזיני וספרי בישול. ולמרות זאת הזמנתי לי שלושה גיליונות של המגזין הזה, כי העיצוב והצילומים בו שובי לב, מלאי שמחת חיים וגורמים לי לרצות להכין לילדים שלי סנדוויץ' מושקע.
3. מאחורי הקלעים של מוזיאון הטבע מהגדולים בעולם
אחד הזכרונות החזקים של ילדותי הוא ביקור שערכנו במוזיאון הטבע בוושינגטון כשהייתי בת 10. אני זוכרת בבירור (וגם תיעדתי ביומני היקר) את המגרות והארונות שנפתחו בפנינו, מלאים אוצרות טבע אמיתיים ומרשימים, אבנים יקרות ומבריקות, צדפים, שבלולים ועלים, כולם מסודרים למשעי בארגזים. בסוף הביקור קנו לי ולאחותי אבן מינרלית קטנה ונוצצת בחנות המוזיאון, ואני שומרת אותה עד היום. מסתבר שהארגזים שראיתי כילדה הם רק שבריר ממה שקורה בארכיון של המוזיאון, שמכיל מעל למאה מיליוני (!) פריטים של אוצרות טבע ותרבות מכל סוג שניתן לדמיין. הארכיון לא פתוח לקהל הרחב ולהתבונן בצילומים כאלה זה סוג של חלום עבורי. העובדה שגדלתי בבית של אנטומולוג חובב (חוקר חרקים) השאירה עלי חותם עמוק, וקשה לי לעמוד בפני אוספי טבע מכל סוג כמעט.
בסדרת הצילומים המרהיבה הזו אפשר לראות את המגרות האלה ותכולתן, שהן בסיס למחקרים מדעיים רבים, וגם את האנשים שעובדים בארכיון המופלא הזה. מודה שחלק מהתמונות קשה יותר לעיכול, בעיקר המגירות המכילות בעלי חיים מתים ומשומרים כמו עכברושים ותוכים. זה בהחלט מעורר מחשבה למה האדם כל כך מתעקש לאסוף, למיין ולקטלג את הטבע. הסבר מסויים על מה אפשר להפיק מדעית מאוסף כזה אפשר למצוא בסרטון הזה, שצולם במוזיאון דומה שנמצא בניו יורק.
4. טרנד: סיכות אמייל
אני גרועה ביותר בלאמץ טרנדים. עד שהטרנד חודר לתודעתי, עד שאני מתלהבת, עד שאני מחליטה אם הוא מתאים לי או לא, עד שאני הולכת וקונה משהו – הטרנד כבר עבר ואני מרגישה כמו כרזה מהלכת ללפני שנתיים. ולכן בינתיים אני מתמקדת בלבהוֹת בטרנדים שאחרות מאמצות ולהתפלא על המהירות והנחישות שלהן. אחד כזה שחביב עלי במיוחד הוא הטרנד של סיכות האמייל. הן מעטרות במקבץ צבעוני מעילי ג'ינס בהשראת האייטיז, ומופיעות בצורות שמשמחות כל מי שהילדה בת ה-9 שהיתה פעם עדיין פועמת בקרבה.
אם אתן זריזות ממני ורוצות לשמח את מעיל הג'ינס שלכן – את סיכה מספר 1+3+4+5 אפשר לקנות כאן
ואת סיכות מספר 2+6 אפשר לקנות כאן
5. מאייר ומעצב: Eiko Ojala
אייקוֹ אוז'אלה הוא מאייר ומעצב גרפי מאסטוניה. העבודות שלו מורכבות משכבות על גבי שכבות של מה שנדמה כעבודת נייר מדוקדקת. אבל לא מדובר בנייר אמיתי, אלא בעבודת מחשב מעמיקה. אוז'אלה חוקר צורניות, אור וצל ומרקמים ויוצר עולמות עשירים ומרתקים, ועם זאת אייקוניים ופשוטים. העבודות שלו זכו בפרסים רבים והופיעו על כריכות של ספרים ומגזינים ברחבי העולם.
6. Sugru: אם פלסטלינה ודבק מגע היו עושים אהבה
סוּגרוּ הוא חומר פלאי שפיתחה המעצבת התעשייתית ג'יין ני דוּלצ'אוינטיי. הוא רך וניתן ללישה ולעיצוב כמו פלסטלינה, הוא נדבק כמעט לכל חומר, ואחרי 24 שעות הוא מתקשה ונהיה גמיש, עמיד בתנאים קיצוניים, ויכול לשאת משקל רב. סוּגְרוּ נוצר כי ג'יין רצתה שאנשים יפסיקו לזרוק דברים לפח ויתחילו לתקן אותם בעצמם, כמו שנהגו לעשות בחווה שבה גדלה. בסרטון הקצר כאן למטה היא מספרת איך הכל התחיל. באתר של החברה אפשר למצוא דרכים יצירתיות להשתמש במוצר בהמון תחומים ולהזמין אותו גם לישראל. מאז ששמעתי עליו אני מסתובבת בבית ומוצאת עוד ועוד מקומות שבהם יכולתי להיעזר בו. ווישליסטד.
7. ובמחלקת הוינטג': מאגר ספרי סריגה און ליין
אני לא סורגת, אבל מצד שני אני לא יכולה לעמוד בפני איורים ישנים וצילומים של גברים בסוודרים סרוגים והזויים במיוחד. אם ההומור שלכן ביזארי כמו שלי תמצאו במאגר ספרי הסריגה האינטרנטי הזה, שכולל ספרים מ-1849 ועד ימינו, מקור אינסופי לשעשוע והשתאות. ואם אתן יודעות לסרוג – אולי תלמדו טכניקה חדשה או שתיים.
את המאגר המלא תמצאו כאן
ועם חלומות על חורף ועל סוודר אנגורה אדום אני אפרד מכן להיום.
אז מה היה הממתק הכי טעים בשקית? מחכה לתגובות שלכן!
מוזמנות מאוד לשלוח לי המלצות לדברים מעולים, מעוררי השראה, שמחה ומחשבה שאתן מוצאות ברחבי הרשת,
אני כבר מתחילה למלא את שקית ההפתעה הבאה.
49 תגובות
איזה רעננות ושמחה. יופי של שקית הפתעות. תודה.
כיף לשמוע! טוב שבאת
בכלל אין לי זמן ובכל זאת נשאבתי לעולמות הקסומים והמתוקים שאספת פה. תודה!
טוב שבאת. וזמן פנוי זה לחלשים
עשית לי אחלה בוקר! התרגשתי כל כך לראות את הסרט על הילד שבנה את המכונות מהקרטון ולאן זה הוביל. בבית הספר של הילדים שלי כל הזמן נותנים להם פרוייקטים כאלה. הם היו למשל צריכים להמציא המצאה על משהו שיכול לעזור להם בחיי היומיום וכל ילד הביא חומרים מהבית והתחיל לבנות את המכונה. בבית ספר. לבד. בעזרת החברים. ללא התערבות ההורים. בסוף עשו להם INVENTION CONVENTION והזמינו את ההורים וכל ילדי בית הספר לעבור בין ההמצאות שהילדים הציגו. והיו דברים מדהימים. הם הרי כל כך יצירתיים גם במחשבה וגם בידיים ורק צריך לתת להם את הזמן והמוטיבציה להוציא את זה החוצה. מאד נהנית מהממתקים שאת מחלקת.
זה מדהים מה שעושים בבית הספר של הבן שלך. נשמע לי בדיוק הפוך מלתת לילדים להכין בבית, כי אז ההורים מכינים וזה ממש לא יוצא של הילד. מקסים שהם עשו הכל בעצמם עם חברים.
איזה כיף באמת יש פה כמה פנינים נפלאות שאני הולכת לצלול לתוכן. תודה
תודה נועה!
הזמנתי SUGRU. נראה מגניב…
קול!
היה ממש כיף לקרוא את כל ההפתעות 🙂 עדיין מתלבטת אם לרכוש את ה"סוגרו". היה פעם חומר עם תכונות דומות בחנויות יצירה בשם iclay נדמה לי, זה אותו דבר?
תודה תמי. אני לא מכירה את iclay, אני חושבת שהוא מתקשה אבל לא יודעת עד כמה הוא נדבק לחפצים אחרים ועד כמה הוא עמיד אחרי היבוש. שווה לבדוק אם יש לך לפני שאת קונה משהו חדש
נעמונת
מממממתקים מטורפים..ת בעצם מה ממתקים. אוצרות
וואי וואי מאיפה כל הטוב הזה הגיע.
כבר נגמר?
מתי עוד פוסט?
והצחקת אותי עם הטקסט על הטרנדים… יכולתי לדמיין אותך ממש מדברת
הורסת
❤❤❤?
תודה סיון קשת ענן
איזה פוסט מדליק!!
אוהבת את הסדרה של שקיות ההפתעה?
הבנתי לליבך לגבי הטרנדים. גם אני ככה.
תודה רבה ליען! נחמד לדעת שאני לא לבד בזה…
פשוט תענוג. נהניתי מכל מילה נעמה. תמשיכי עם הסדרה הזו עוד ועוד ועוד.
רשמתי בפני 🙂
טוב, זו הייתה שקית ההפתעות הכיפית ביותר אי פעם, כולל שקיות הפתעה שהייתי מקבלת בימי הולדת בתור ילדה.
מחכה מאד לשקית הבאה.
תודה יעל! איזו מחמאה אדירה
אחלה של פוסט.
מעורר מחשבה ושווה לחזור לקריאה וצפייה נוספת.
תודה רבה! משמח לקרוא
כבשת אותי עם ספר הסריגה. בעצם, כבשת אותי כבר מזמן…
🙂 🙂 🙂
אדיר, תודה! התמונות מהמוזיאון הדליקו אותי לגמרי
הן באמת נפלאות. בא לי להגדיל אותן לפוסטר
מקסים.
והסוגרו הזה, דרש עוד 40 דקות מחיי עד כה, והיד עוד נטויה.
אני מאוהבת.
גם אני בזבזתי שעתיים מחיי בצפיה בסרטים של אנשים משתמשים בסוגרו. זה ממכר
פוסט נהדר. שוב גילית לי כמה אוצרות נפלאים, במיוחד עבור המתבגרת שלי. מעבירה לה את הפוסט. תודה.
סקרנית לדעת מה יעניין במיוחד את המתבגרת שלך 🙂
תודה על כל ההפתעות בשקית 🙂
גם לי פרויקט עיר הקרטון הזכיר את הארקייד של קיין, אבל לא זכרתי את שמו. ממש שמחתי להיכנס לאתר דרך הלינק ששיתפת ולראות מה שלומו ואיך הוא גדל.
איזה כיף שראית את סרט ההמשך מעין!
כייף כייף כייף
תודה רבה 🙂
כמובן שהזמנתי מיד את SUGRU…
וואו, הייתי צריכה לסגור איזה דיל עם סוגרו, הא? כבר כמה וכמה אנשים קנו אחרי שקראו את הפוסט 🙂
איזה פוסט כייפי, עשית לי גם חשק להזמין את המגזינים והיה ממש כייף לקרוא על נושאים מכל העולם.
תודה הגר! המגזינים באמת מקסימים! לא ניסיתי מתכונים, הגעתי בגלל העיצוב 🙂
איזו שקית שווה של הפתעות. מהסוג האהוב עלי במיוחד.
אילו רק לא היתה לי מדורת ל"ג בעומר של הכיתה על הראש…
שומרת לי בצד כמו ילדה קטנה ששומרת לעצמה את הממתקים.
תחביאי מתחת לכרית, שיישאר לך יותר 🙂
הדבק הזה!!!! איזה רעיון מעולה! אני גם רוצה!
ליקטת אחלה דברים, כייפיים ומגניבים
אז תודה לך!
הוווו שקית שווה של הפתעות!! לבי נכבש על-ידי ילד הקרטון, ועל-ידי החבר החתיך של הממציאה של הסוגרו! חייבת לרכוש לי סוגרו או שניים במיידי… אבל ברצינות, רעיונות מעולמות המיחזור אהובים עלי במיוחד. וזה ממש מקסים איך שארקייד הקרטון ממשיך אצלך את עיר הקרטון שבניתם בטבעון. תודה ענקית על השקית 🙂
ממש שמחה לשמוע שאהבת אילת! גם אני אהבתי שהקרטון ועיר הקרטון התחברו להם
הממתק הכי טעים… מממ.. בהתחלה התלבטתי בין משחקי הקרטון (כי הזכירו לי את העולמות שאני ובת-דודתי היינו יוצרות מקרטון בקייטנת קיץ אצל סבתא) לבין המגזין של לאנץ' ליידי (כי גם אני מעצבת גרפית ורק מלראות את הכריכות שהצגת התחלתי להזיל ריר, בלי קשר לאוכל כמובן). אבל אז! הגיע הסוגרו!! זאת גאונות לשמה. והוידאו עשוי לעילה ולעילה. אז יש לי מנצח 🙂 יאללה, הלכתי לחפש דברים בבית שצריך לתקן, חייבת סוגרו בדחיפות.
תודה שרון! איזו תגובה כיפית.
סוגרו! כן! צריך לבדוק אותו.
תודה על הרשימה.
אני בעיקר אוהבת שהיא מקיפה מגוון עולמות.
מחכה לבאה. 🙂
תודה אביבית, אני באמת מאוד מנסה ליצור מינון מדויק בין עולמות שונים. שמחה שזה ניכר!
תודה רבה! הכל נראה מעולה
נדלקתי על המגזין של LUNCH LADY והתבאסתי מהמחיר (בגלל מהשלוח כמובן)
אבל
מצאתי אותו בחנות בבריטניה במחיר ממש משתלם:
http://www.charlottestreetnews.co.uk/magazine/lunch-lady/
איזה כיף!
תודה רבה חני! שימי לב שהמחיר באתר שלהם הוא בדולר אוסטרלי שהוא נמוך יותר מהדולר האמריקאי, אבל כן זה לא זול!
קניתי לעצמי מתנה ליומולדת אז החלטתי שמגיע לי 🙂
יאמממי איזה ממתקים שווים! אחלה רעיון לסדרת פוסטים/פינה בבלוג, ועוד יותר אחלה הביצוע. שמחתי לגלות כל מיני פנינים, סליחה – ממתקים, שלא הכרתי 🙂
תודה מיה! כיף מאוד לשמוע