נועם

עוד רגע פורים, אֵימת האִמהוֹת ושמחת הילדים, וההכנות אצלנו בעיצומן. חיבורים אחרונים, שיפורים והצעות, קניית אביזרים משלימים ואיפור ניסיון ברמה של כלה. האצבעות שלי כבר

הוציאו את אקדחי הדבק החם! השחיזו את המחטים! אווררו את הסדינים הישנים! פורים מתקרב! האמת שממה שמסתמן כרגע – השנה שלי הולכת להיות יותר בגוון סִינִי-עלי-אֶקספּרסי ופחות

כשעומר חגג 7 בקיץ האחרון בחרנו לערוך יומולדת משפחתי מצומצם בבית שלנו. על ימי ההולדת לכל הכיתה הצלחנו לדלג עד עכשיו, ואני מזיעה רק מלחשוב

בשנה שעברה בימים אלה ממש היינו שבוע לפני כיתה א'. התרגשות שיא! לא רק שזו היתה הפעם הראשונה של עומר בבית הספר, ושלנו כהורים לילד בית ספר,

יש הרגשה מיוחדת במינה בלהכין ולקבל מתנות בעבודת יד. התחושה שמישהו ישב, ותפר, או הדביק, רקח או בישל, ובעיקר השקיע זמן ומחשבה – שהופכת כל מתנה כזו