עוד רגע פורים, אֵימת האִמהוֹת ושמחת הילדים, וההכנות אצלנו בעיצומן. חיבורים אחרונים, שיפורים והצעות, קניית אביזרים משלימים ואיפור ניסיון ברמה של כלה. האצבעות שלי כבר כואבות מתפירה (חובבנית) ושימוש נמהר בדבק חם. בשנים שבהן הילדים בוחרים תחפושת לא קנוייה (ולא תמיד זה כך) אני מנסה לערב אותם בתהליך הכנת התחפושת. זה מלמד אותם כל כך הרבה […]
ימים אחרונים של חופש גדול. לא משנה עד כמה התארגנתן, לכמה קייטנות רשמתן, כמה בייביסיטר שריינתן, עד כמה סינג’רתן את סבתא וסבא עד שגם הם כבר בקיאים בתורת הספינרים, תמיד יהיה יום (והוא בדרך כלל יתגנב אליכן בלי הכנה מראש) שבו תאלצו לקחת איתכן את הילדים למשרד. אם אתן שכירות – תצטרכו למצוא להם מקום לשבת, תעסוקה […]
יום הולדת של בן או בת זוג מכניס לפעמים הרבה ציפיות למערכת היחסים הזוגית. הצד החוגג סקרן לדעת מה מתכננים עבורו, זורק רמזים ומפתח תקוות והצד השני מתחבט בעשרות שאלות ותהיות. לקנות או להכין? מתנה או חוויה? מה ישמח אותו או אותה? מה הוא הכי צריך או הכי רוצה? ועם מי להתייעץ כדי לקלוע בול? […]
יש ילדים שיש להם חבר דמיוני. יצור פלאי או ילד בלתי נראה שמלווה אותם, יושב לידם בארוחות המשפחתיות, הולך איתם לטיולים ולגן ומדבר איתם בשקט לפני השינה. לנועם (5) אין חבר דמיוני, אבל יש לו ארץ דמיונית. ארץ נוֹעַמִית. ארץ נועמית קיימת לגמרי מבחינתו. יש לה שפה, יש לה דגל, ויש בה אנשים וילדים שקוראים להם […]
הוציאו את אקדחי הדבק החם! השחיזו את המחטים! אווררו את הסדינים הישנים! פורים מתקרב! האמת שממה שמסתמן כרגע – השנה שלי הולכת להיות יותר בגוון סִינִי-עלי-אֶקספּרסי ופחות בגוון הנד-מייד, ככה זה כשהילד מתאהב בדמות מהטלוויזיה, נאחז בה בשיניו ובעקשנותו ולא מוכן להרפות. ואני, יש גבול למה שאני מסוגלת לתפור. בשנה שעברה לעומת זאת מצבנו היה טוב בהרבה בגזרת […]
החופש הזה היה מלא אור. משחקי אור. לא, לא אור נרות חנוכה דווקא, אלא אורות אחרים ומנצנצים לא פחות. החופש הזה יצרנו בבית שתי פינות חדשות. שני משחקים שכל מהותם היא האור וקסמו. המשחקים נרקמו במוחי כבר לפני כמה חודשים, ודווקא החופש, החג ונסיבות החיים הצליחו לגרום להם לקרות ממש השבוע, ולהפוך את החג שלנו למואר […]
כשעומר חגג 7 בקיץ האחרון בחרנו לערוך יומולדת משפחתי מצומצם בבית שלנו. על ימי ההולדת לכל הכיתה הצלחנו לדלג עד עכשיו, ואני מזיעה רק מלחשוב על זה. יומולדת משפחתי זה אירוע בקנה מידה שאני מסוגלת לעמוד בו, בתור אחת בלי נטיות אירוח טבעיות (הייתי שמחה אם היתה דרך להשתיל אצלי את התכונה הזאת, שמאפשרת לאנשים […]
בשלהי החופש הגדול זכינו לבקר במקום מיוחד במינו. על האחו הפורח אני שומעת מחברתי מירי דהאן כבר כמה שנים, מאז הוקם הפרויקט הקהילתי הזה על ידי מירי ושכניה בשכונת גבעת חוטר בבאר יעקב. הפרויקט הוא ניסיון נפלא לשחזר את נוף הצומח של האזור, להשיב את חוויית השיטוט בטבע ואת המפגש היומיומי עם הטבע מאחורי הבית, […]
בשנה שעברה בימים אלה ממש היינו שבוע לפני כיתה א’. התרגשות שיא! לא רק שזו היתה הפעם הראשונה של עומר בבית הספר, ושלנו כהורים לילד בית ספר, היינו רגע אחרי מעבר דירה לעיר אחרת, וכניסה לבית ספר שבו עומר לא הכיר כמעט אף ילד. כדי לתעל את ההתרגשות של כולנו לאפיקים יצירתיים ולשתף את עומר בהכנות עשינו כל […]
יש הרגשה מיוחדת במינה בלהכין ולקבל מתנות בעבודת יד. התחושה שמישהו ישב, ותפר, או הדביק, רקח או בישל, ובעיקר השקיע זמן ומחשבה – שהופכת כל מתנה כזו למזכרת מרגשת ואכפתית. אני מודה שלא לכל יום הולדת אני מוציאה את הדבק, המספריים והסרגל. החיים שלנו משופעים בימי הולדת, חגים ואירועים (משמחים!) אחרים, והסיכוי להכין משהו קולע ומקסים לכולם […]
עוד מהטוב הזה: