הוציאו את אקדחי הדבק החם! השחיזו את המחטים! אווררו את הסדינים הישנים! פורים מתקרב!
האמת שממה שמסתמן כרגע – השנה שלי הולכת להיות יותר בגוון סִינִי-עלי-אֶקספּרסי ופחות בגוון הנד-מייד,
ככה זה כשהילד מתאהב בדמות מהטלוויזיה, נאחז בה בשיניו ובעקשנותו ולא מוכן להרפות. ואני, יש גבול למה שאני מסוגלת לתפור.
בשנה שעברה לעומת זאת מצבנו היה טוב בהרבה בגזרת היצירתיות וזה גרם לי שמחה רבה (וגם, מודה, לא מעט לחץ). על התחפושות האלה אספר בפוסט הזה ובפוסט הבא, כולל הדרכות והסברים, למי שפורים מוציא ממנה את הבתיה עוזיאל הפנימית.
בשנה הקודמת הספר האהוב על נועם (שהיה אז בן 3 וחצי) היה ספרו של מאיר שלו: "איך האדם הקדמון המציא לגמרי במקרה את הקבאב הרומני". אם אתן לא מכירות – כדאי לכן. ספר מצחיק ומשובח לילדים ולמבוגרים, משפטים ממנו מצוטטים בבית שלנו והפכו לחלק מהשפה המשפחתית. הקראנו את הספר עשרות פעמים בשנה שעברה, ונועם דיבר הרבה על תקופת האדם הקדמון, על הקשר בינו לבין תקופת הדינוזאורים ועל כך שהוא עצמו זכה להיות בשתי התקופות גם יחד. היה די מתבקש לבחור באדם הקדמון כנושא לתחפושת שלו. ולא סתם אדם קדמון, אלא האדם הקדמון שהמציא (לגמרי במקרה) את הקבאב הרומני.
התחלתי את התחפושת בטיול לחנות בדים בנחלת בנימין כדי למצוא בד דמוי פרווה. בחרתי פרווה עבה ורכה,
בגוון חום-ממותה. עדיף כמובן לחפש את הגרסאות הזולות והפשוטות. הסתבר לי שפרוות, גם אם הן לא אמיתיות – יכולות להיות עסק לא זול. קחו בחשבון עבודה צמודה לשואב אבק, ברגע שהתחלתי לגזור חדר שלי התמלא בשערות. אפ…צ'י!
שלושה דברים הכנתי מהפרווה: טוניקה, סרט ארוך לקשירה מסביב לראש, ומגפי פרווה. שלושתם באמת לא מסובכים להכנה, לא דורשים מכונת תפירה אלא תפר ידני, או, אם תעדיפו – אקדח דבק חם.
איך מכינים טוניקת פרווה
1. גוזרים מלבן ברוחב שיכול לעטוף את גוף הילד בנוחות עם עודף של כמה סנטימטרים. רצוי מאוד למדוד על הגוף של הילד, ממש לעטוף אותו ולהוסיף כעשרה ס"מ כדי שהטוניקה תהיה נוחה להתרוצצות ולא צמודה. אורך הטוניקה צריך להגיע מהכתף ועד לקרסוליים בערך. בשלבים הבאים נגזור חלק מהאורך. מקפלים את הפרווה לאורכה כשהצד הפרוותי בפנים. יש לנו למעשה שני מלבני פרווה אחד מעל השני, וקפל מחבר ביניהם בצד שמאל.
2. בצד העליון הימני של המלבן (הצד הלא מחובר) מסמנים בטוש משולש לגזירה. המשולש צריך להיות בגודל שאחרי הגזירה יאפשר לזרוע של הילד לצאת החוצה. כלומר הצד התחתון של המשולש יהיה מתחת לבית השחי והצד העליון – מעל הכתף הנגדית.
3. גוזרים את המשולש על פי הסימון, משני המלבנים יחד. מספריים לבּד יועילו כאן מאוד, אבל לא חובה.
4. בצד האורכי של המלבן, זה המשמש כקפל של המלבנים, גוזרים מלמעלה לכיוון מטה, לאורך הקפל, פתח של כ-15 ס"מ. זה יהיה המקום שממנו תצא הזרוע השנייה של הילד. בתמונות שלי תוכלו לראות שבשלב הזה אני הפכתי את הצד הפרוותי כלפי חוץ, אבל זה ממש לא נחוץ.
5. בחלק התחתון של המלבן, זה שיהיה על הרגליים, מסמנים בטוש משולשים שלפיהם רוצים לגזור. אפשר משולשים דקים או עבים, אפשר בלי משולשים בכלל, איך שמתחשק לכם. כדאי לזכור שטוניקה שמגיעה עד הברכיים יותר נוחה למשחק בגן מטוניקה שמגיעה עד הרצפה.
6. גוזרים את המשולשים משני המלבנים לפי הקו שסימנתם.
מחברים את הצד הלא מחובר של המלבנים בעזרת סיכות תפירה פשוטות, הסיכות יחזיקו את שני החלקים מחוברים ויקלו על התפירה. רצוי למדוד פעם אחרונה על הילד לפני התפירה ולראות אם צריך להצר או להרחיב מעט. מדדו את הטוניקה מעל החולצה שהילד ילבש בפורים או חולצה בעובי דומה כדי להשאיר לה מספיק רווח.
תופרים בשני המקומות המסומנים בתמונה: מעל הכתף השמאלית (את הפתח שגזרתם להשאיר לא תפור, כי ממנו תצא הזרוע החוצה), ובצד הימני של המלבנים, זה שחיברתן עם סיכות התפירה. אני תפרתי בתפירה ידנית פשוטה ביותר, החוטים מסתתרים להם בתוך הפרווה כך שלא צריך להקפיד על התאמת גוונים וזה מאוד נוח. מפחדת ממחטים? אפשר להשתמש גם באקדח דבק חם. אחרי התפירה או ההדבקה מוציאים את סיכות התפירה.
7. את החלק שנמצא מעל כתף שמאל אפשר להצר באמצעות קשירה. אני פשוט ליפפתי מסביבו חוט דמוי עור וקשרתי אותו כדי שהוא ייראה יותר מכווץ וצר, ופחות כמו שרוול של גופייה. לא חובה. (השלב הזה לא בתמונות).
זהו, החלק העיקרי מאחוריכן ועכשיו – לאקססוריז!
העובדה שפורים ממוקם לו בחורף, ושתמיד יורד בו גשם, מאלצת הורים רבים לחפש פתרונות לכיסוי הידיים והרגליים, גם לאדם הקדמון, שאני די משוכנעת שלא היה מתרשם ממזג האוויר החורפי שלנו. וכיוון שבסיפור שנועם אוהב האדם הקדמון היה מאוד שעיר, החלטתי ליצור לו ידיים ורגליים שעירות ומחממות.
את הידיים פתרתי על ידי שימוש בגופיה ארוכה שציירנו עליה שערות שחורות. לא הצלחתי למצוא גופיה בגוון בז' או צבע עור, ולכן טבלתי גופיה לבנה בדלי עם תה מאוד מרוכז והשארתי אותה שם למשך כמה שעות. התוצאה – גופיה מחממת בגוון יותר חוּמחוּמי. לא כדאי לכבס את הגופיה אחרי הטבילה כי חלק מהתה ירד. על הגופיה ציירנו שערות שחורות בטוש עבה. לפני שמציירים כדאי לדמיין את הגופיה על הגוף ולחשוב לרגע לאיזה כיוון השיער צומח ולצייר בהתאם.
את הרגליים השעירות הכנתי מגרביונים בגוון עור שעליהן ציירנו אני ונועם שערות שחורות בטוש.
איך מכינים "רגליים" שעירות
מה צריך?
גרביונים בגוון בז', חום או עור במידה של הילד/ה.
טוש שחור עבה
קרטון מוארך קשיח עם פינות מעוגלות (אפשר קרטון ביצוע שהפינות שלו גזורות מעט).
הקרטון צריך להיות מעט רחב יותר מה"רגל" של הגרביון.
1. מכינים קרטון עם פינות מעוגלות, גרביונים וטוש שחור.
2. מכניסים את הקרטון לתוך הגרביונים. מתחילים בכף הרגל ומעלים אותו כלפי מעלה אחרי השלב הבא (הציור). הקרטון מותח את הגרביונים ומקל על ציור השערות. אפשר לצייר גם בלי קרטון אבל זה לא הכי נוח לצייר על גרביונים לא מתוחים וגם הציור נמתח אחר כך על הגוף והמראה יהיה פחות "אמיתי". הפינות המעוגלות נועדו לכך שהפינות החדות של הקרטון לא יקרעו את הגרביונים.
3. מציירים הרבה שערות שחורות. בשלב הזה הילד או הילדה שלכם ישמחו לעזור.
4. אחרי שמציירים בכל אזור הקרטון, משני צידי הגרביונים, מעלים את הקרטון לאזור לא מצוייר וממשיכים. אל תשכחו שחלק גדול מהגרביונים יהיה מכוסה על ידי הטוניקה והמגפיים אז לא צריך לצייר על כל הגרביונים אלא בעיקר על הרגליים עד הברכיים וקצת מעל, תלוי באורך הטוניקה שלכם.
ומה חייב כל אדם קדמון כדי שרגליו לא יהפכו לגוש קרח? כמובן, מגפי פרווה.
מגפי הפרווה שהכנו מבוססים על מגפי גומי פשוטים, המגפיים הרגילים שנועם נועל לגן בכל יום גשום.
ציפיתי אותם בפיסות ארוכות מהפרווה החומה, שהודבקו בדבק חם, והאדם הקדמון מוכן לציד הקבאב.
איך מכינים מגפי פרווה
מה צריך?
מגפי גומי במידה של הילד/ה
אקדח דבק חם
רצועות ארוכות של בד דמוי פרווה, שתיים לכל מגף.
1. מכינים רצועות באורך המתאים. בסך הכל יש לנו 4 רצועות. רצועה אחת תעטוף את החלק התחתון של המגף, איפה שנכנסת כף הרגל. האורך שלה צריך להקיף את כל כף הרגל, ועוד כמה סנטימטרים ליתר ביטחון (זה בעצם האורך של היקף הסוליה).
הרוחב שלה – מתחתית הסוליה ועד החלק העליון של כף הרגל. הדרך הכי טובה היא להכין רצועה ארוכה ברוחב המתאים, לעטוף בה את הנעל לצורך מדידה ואז לגזור בהתאם להיקף, עם כמה סנטימטרים עודף. מזכירה שתצטרכו שתי רצועות באותו אורך כי יש לכם שני מגפיים.
רצועה שניה – תקיף את החלק שמתחיל בקרסול ועד לקצה העליון של המגף. גם מהרצועה הזו תצטרכו שתיים – אחת לכל רגל.
2. בעזרת אקדח דבק חם מדביקים את הרצועה התחתונה למגף. עדיך לשים את הדבק על המגף ולא על הבד שעלול להידבק אל עצמו. הדבק החם מתייבש מהר מאוד אז רצוי לעבוד בשלבים ולא לשים דבק מסביב לכל המגף. מתחילים בצד אחד, מדביקים את הפרווה, ולאט לאט מתקדמים סביב סביב. (הערה: הדבק החם לא הזיק למגפיים של נועם וירד ממנו בקלות. רצוי לנסות את הדבק החם על המגף שלכם לפני שאתם מכסים את כולו, ולוודא שהוא מתקלף בקלות בלי להשאיר סימן).
3. מדביקים את הרצועה העליונה. אם נשאר מקום שבו המגף גלוי אחרי ההדבקה (במפגש בין שתי הרצועות) אפשר לגזור חתיכה משאריות הפרווה ולכסות אותו (להדביק חתיכה פרווה עם דבק חם).
מהפרווה גזרתי רצועה דקה וארוכה שקשרתי מסביב לראש של נועם. בצד האחורי של הראש קשרתי "עצם" עשויה דַאס, עדות לציד האחרון ולגבורתו של הצייד. (דאס הוא חומר דומה לחימר שמתייבש ומתקשה תוך כמה שעות, מוצאים אותו בכל חנות אמנות ויצירה).
עוד עדוּת לאומץ ליבו אפשר למצוא בשרשרת השיניים שהכנו. כל צייד חייב להתהדר בשיניים של דב או זאב (או דינוזאור) שבו נלחם בגבורה. את השרשרת הכנו מצדפים וחלוקי נחל עם חורים ושיניים שהכנו מדאס צבוע בקצת גואש, שהושחלו על חוט דמוי עור. אני שוקלת למכור כאלה באטסי.
מסביב למותניים של נועם קשרתי מעין קישוט עשוי חוט דמוי עור ופונפונים חומים שקניתי בנחלת בנימין. הם ממש לא חובה אבל מוסיפים חינניות.
ומה עם הקבאב הרומני?
את הקבאב, שעליו לא וויתרנו, הכנו גם מגושי דאס שהשחלנו על שיפוד וצבענו בגואש. יאמי!
את הצילומים של נועם בתחפושתו צילמנו קרוב לנחל מערות, אזור שבו באמת התגלו עדויות מרגשות לאדם הקדמון. בטיול שערכנו במיוחד לצורך הצילומים חיפשנו מערה מתאימה לצילום לאורך כל המסלול, ובסוף מצאנו אחת!לשמחתי הרבה נועם הסכים להחליף את בגדי הטיול לתחפושת ולהיות אדם קדמון אמיתי לכמה רגעים. מזל שהיו איתנו חברים טובים שעודדו אותו ועזרו לנו גם להכין את המדורה.
ומה עושה אדם קדמון אמיתי? מצייר ציורי מערות כמובן!
הצטערתי מאוד שלא הבאתי צבעי פחם איתנו, הסתפקנו באבן גיר.
וכך המצאנו, לגמרי במקרה, תחפושת של האדם הקדמון והקבאב הרומני.
נ.ב. אף ממותה לא נפגעה בעת הכנת הפוסט והתחפושת.
עוד פוסטים על תחפושות? בבקשה!
ענן קטן לבן וגשוּם
האריה שאהב תות
דוד וגוליית
מלך הפלאפל
מכירות ילדים שאוהבים לטפס על עצים, לעשות מדורה, לשאוג ו"לצוד" חיות מפחידות? זאת התחפושת בשבילם.
שתפו את הפוסט עם ההורים שלהם – שגם הם יוכלו לקבל רעיונות והשראה. תודה 🙂
46 תגובות
מ-ה-מ-ם!!
ת-ו-ד-ה-!
יו, כמה שאת יצירתית!!! תחפושת מקסימה, עשויה לפרטי פרטים. אני בטוחה שנועם היה כוכב מסיבת-פורים 🙂
תודה תמר! אני אוהבת תחפושות עם הרבה פרטים, שכל פרט בנפרד פשוט יחסית להכנה. זה המוטו שלי 🙂
נעמה איזה פוסט והדרכה מעולים! בתור מי שמתחפשת כל שנה לדמות מספרי ילדים אהבתי במיוחד את התחפושת של נועם, חוץ מזה שאני גם אוהבת מאוד את הסיפור 🙂 נראה לי שגרמת עכשיו לכמה אמהות לרוץ לקנות פרווה 🙂
תודה ליאת! אני באמת מקווה שהפוסט ייתן השראה למישהי (השקעתי במניות של פרוות, אל תגלי לאף אחד)
נעמה מקסים , רק את יכולה לחשוב על תחפושות כאלה, והדוגמן מהמם ביותר:)
תודה עליזה היקרה!
ואוו ממש מעניין!
אנסה לעשות את זה בפורים שנה הבאה לאחיין שלי
איזה כיף סתיו! שמרי בפינטרסט ליום סגריר ב-2018
את יודעת מה הכי בא לי אחרי פוסט כזה? שתכיני לי תחפושת 🙂
את פשוט נהדרת, ואני מקנאה ביכולות האלה שלך ובסבלנות. יצא מהמם ומושלם מושלם. הקבב הרומני בסוף מעולה!
אנחנו השנה נצא בשן ועין כפי הנראה כי הזאטוטים החליטו לא להחליט עדיין ואני כבר רואה איך שעת השין מתקרבת בצעדי ענק..
תודה הגר! הייתי שמחה לחפש אותך! (הראש שלי כבר מריץ רעיונות). אצלנו יש דד ליין להחלטה ואחרי זה לא משנים ולא יעזור בית דין!
חייבת להודות שהרגליים השעירות קנו אותי….:-)
וגם התמונות מהמערות….
אני יכולה ללמד אותך לגדל כאלה לבד בבית
כהרגלך פוסט שמשאיר אותי פעורת פה. אני כבר ויתרתי על פורים השנה – תחפושות קנויות זה הדבר!
ואמנם ממעקב פינטרסטי קלטתי מה הבן שלך רוצה להיות אז תני לי לתת לך טיפ קטן. תקני! לפני שנתיים יונתן החליט להיות צב נינג'ה ובמקום לקנות עשינו מזה פרויקט DIY: תפרנו וגזרנו וערכנו וצבענו ובתכלס – היו עוד 3 צבי נינג'ה קנויים בגן. אז שלנו היה הכי יפה אבל בינינו – הילד לא ממש שם לב…
תודה על ההמלצה לספר – הולכת לבדוק. אם זה מאיר שלו בטוח שזה מוצלח!
ושיהיה חג שמח. סנונית ראשונה ומשמחת לחג.
תודה שירה. אחרי שסרנו לטויס אר אס הקרוב לביתנו, ומילאנו סלינו בתחפושת שושי זוהר להמדרין –
אני יכולה להודות בפה מלא: לשלוות הנפש של האם: תחפושות קנויות זה לגמרי הדבר.
אני כל כך רגועה ששבועיים לפני החג תחפושת אחת כבר ירדה מהצ'ק ליסט. והשניה השנה מורכבת ברובה מהשאלות וליקוטים.
אני לגמרי איתך בעניין הקנוי – אני מאוד אוהבת להכין אם הרעיון מצדיק את זה (בעיני לפחות) –
אם הם בוחרים משהו שהוא כל כך טלויזיוני וממוסחר מלכתחילה אני לא מתאמצת להכין בעצמי (אם כי יכולה להעריץ אמהות שכן עושות את זה).
מלעשות, גם להם יש רצונות וחיים, ולהם אין בלוג לתחזק 🙂
נעמונת,
תחפושות האדם הקדמון אהובות עליי במיוחד!! אני מאמינה שכולנו חיית פרא קטנה או גדולה. משהו שנשאר משם מימי בראשית והאדם הקדמון…הייתי רוצה להיות ממוטה קטנה על הקיר לחזות כמה שעות בתקופה ההיא.
הפוסט מקסים, מצחיק, התמונות הסטיילינג והלוקיישן מושלמים, ההדרכה מעולה (וברורה!!) התחפושת שהיא שוס גדול וכמובן ההשראה מהספר של מאיר ידידנו הכל כך מוכשר.
ופרוות סינטטיות ואפצ'יקים…תזכירי לי לספר לך על זה משהו פעם:)
תודה תמרי! כיף מאוד לשמוע שההדרכה ברורה.
תמיד יש פער בזמן בין צילום התחפושת לכתיבת ההדרכה ואני תמיד נזכרת בדברים שרציתי לצלם ושכחתי, אז ממש שמחה שזה ברור.
וגם לי יש רצון לחזור לתקופת האבן לפעמים.
פוסט מצחיק, הדרכה מצוינת ותחפושת מעולה ממש!
תודה! שמחה בעיקר מהמצחיק 🙂
נעמונת
החיוך שלי לא יורד מהפנים
נועם הזה הוווווורס
מתוקי כל כך
הרעיון עם הגרביונים שוס
התמונה שהוא אוחז את הלורד ממיסה
חג שמח יקירה
הדרכה משגעת
נשיקות
תודה סיון
את אלופת התגובות
המחמיאות
והמשמחות
לאב!
נהדר!!! לא הפסקתי לצחוק, במיוחד על עניין הגרביונים השעירים….
תודה רבה טלי! שמחה מאוד לשמוע
אין עלייך. עשית לי חשק שהקטן שלי יגדל כדי שנוכל להכין לו כזאת תחפושת משגעת
איזה כיף! תודה!
מוכר לי 🙂
גם אצלינו תהיה אשת מערות אולי לא שעירה.
🙂 מגניב!
מושלם!! הולכת לחפש מחר בבוקר בד פרוותי ? הלוואי שאמצא כאן…
במקרה שלכם יש סיכוי שתוכלו לצוד דב אמיתי 🙂
נעמה, קודם כל שמחתי לגלות שגם אתם כל כך אוהבים את הספר השנון הזה! האמת שהשארנו אותו בארץ… ולגבי התחפושת: היא כאילו פשוטה להכנה אבל מלאה בפרטים שעושים את ההבדל. היא מהממת! אחת היפות והמצחיקות והמקוריות שראיתי. איזה כיף לנועם! אחלה אחלה תחפושת.
תודה גלית! מחמיא מאוד לשמוע ממומחית תחפושות (ובת של מומחית תחפושות) שכמוך.
אם אתם מתגעגעים לסיפור אתם יכולים לצפות באברי גלעד מספר אותו כאן:
https://www.youtube.com/watch?v=IzGM_xgn7Co
יש לך עוקבת חדשה
יופי של פוסט יופי של בלוג
ברוכה הבאה גלי! טוב שבאת 🙂
נעמה את כה מוכשרת, יצירתית ומלאה כרימון. את נותנת ייעוץ איך להכין תחפושות? שירה שלי (8) רוצה להתחפש לתינוק של במבה ואין לי מושג מהיכן להתחיל?
תודה רבה מיכל! מרגש מאוד לשמוע שאהבת. לגבי התינוק של במבה: הייתי מתחילה בבגד גוף ארוך+טייטס בצבע גוף כדי שיהיה לה חם יחסית.
את החיתול/תחתונים נראה לי שהייתי אולי עושה מחיתול טטרה וקושרת אותו כמו שהיו קושרים חיתולים פעם, אולי עם סיכת ביטחון ענקית כזאת.
הייתי צובעת אותו בתכלת קודם בצבע לבדים. אפשר כמובן גם סתם תחתונים בצבע תכלת אבל חיתול ייראה יותר "תינוקי".
את הראש והתלתל המפורסם הייתי אולי עושה עם כובע יד בצבע בז' או לבן (תוהה אם אפשר לצבוע אותם לצבע עור? אולי בספריי צבע פשוט).
אולי אפשר למצוא בחנויות תחפשוות כיסוי שנראה כמו קרחת.
עליו הייתי בונה תלתל (אולי משערות של פאה מתולתלת שהייתי גוזרת ותופרת פנימה, או מצמר כתום).
לגבי הנעליים הייתי מנסה לבנות משהו על גבי נעליים נמוכות קיימות אבל לא מצליחה לחשוב כרגע על חומר שיהיה גם נפוח וגם מבריק קצת.
אולי פוליאוריטן מוקצף וצבוע? לא בטוחה. והייתי מנסה "למחוק" את הגבות שלה באיפור ולצייר גבות שחורות כמו שלו.
אגב, לנועם קראנו במבה כשהוא היה קטן כי הוא היה קירח חוץ מתלתל אחד שהזדקר לו מהראש.
אגב 2 – כשהייתי ילדה התחפשתי פעמיים לתינוקת (עם בגד גוף וחיתול), והסיבה האמיתית היתה שמאוד אהבתי להסתובב עם בקבוק תינוקות שהיה בתוכו תה מתוק. הדרך ללבי עוברת דרך סוכר.
ממש מקסים.
הצחקת אותי עם השורה הראשונה של הפוסט-אצלי בארון יש קופסת אביזרים, דבקים, נצנצים ובדי טול שכל שנה יוצאת מהארון אחר כבוד חודש לפני פורים. אני חסידה גדולה של דבק גוטרמן – עצלנית מדי מכדי לתפור :-)))
קופסה כזאת נשמעת כמו אחלה רעיון. בעיני דבק חם אפילו יותר קל לשימוש מדבק גוטרמן. לפחות בבדים וחומרים עבים ולא עדינים.
בשורה התחתונה, אני מאוד אוהבת את עלי אקספרס, ובפורים אני אוהבת אותו שבעתיים!! אבל בפוסט הזה באמת נראה שאפשר גם אחרת…. מממממממ…… טוב, אולי בשנה הבאה…..בעיקר הרסת אותי עם הפרווה בגוון ממותה !!! ויש לי כאן הצעה לגיוון הסטיילינג של האדם הקדמון: לגבי חימום הידיים – ניתן גם לקחת גרביונים (בדיוק כמו אלו שקנית לרגליים) ולהפוך אותם לחולצה: לגזור בהם חור לראש, הידיים נכנסות איפה שאמורות להכנס הרגליים, והחלק של המותניים מתלבש לו ככה על הבטן…. מצליחה לדמיין? זה פטנט כזה שאני מכירה מהחוג בלט של הבת שלי. והנה לך – קיבלת חולצה בצבע גוף!!
תודה אילת, האמת שניסיתי את ההצעה שלך, זה היה הניסיון הראשון שלי (אפשר לראות בתמונות של הגרביונים שיש שם שני זוגות). גזרתי חור לראש ומדדתי אבל הבעיה היתה שהחלק שמכסה את החזה היה מאוד קצר,
זה יצא באורך של שרוולון כזה וכשהפרווה היתה עליו הוא לא כיסה את כל הטורסו, וגם נטה להתגלגל כלפי מעלה, אז בחרתי באפשרות של גופיה ארוכה במקום.
אולי אם עושים את זה עם גרביונים גדולים יותר זה עובד?
פשוט מושלם!!! גם הרעיון המקורי וגם הביצוע היפה ולפרטי פרטים.
ומסכימה איתך לגבי הספר המעולה, אין כמו דוד יעקב!
תודה מיה! איזה כיף לשמוע 🙂
תחפושת מקסימה כל הכבוד!
תוכלי לרשום לי בבקשה את מידות הבד שקנית אורך/ רוחב ?
הבן שלי קצת יותר גדול וגבוה בן 8
תודה מראש 🙂
תודה רבה מור! לצערי אני לא זוכרת את המידות המדויקות. מציעה שתמדדי את הבן שלך מהכתפיים לרצפה, ואת ההיקף של החזה שלו, ולזה תוסיפי איזה מטר ליתר ביטחון.
במקרה שלי זה דרש נסיעה מיוחדת לנחלת בנימין כך שקניתי מראש כמות גדולה יותר כדי לא להצטרך לחזור לשם.
נשארו לי שאריות אבל אני מעדיפה את זה כך מאשר לחשוב על כל סנטימטר שאני גוזרת.
חחח גם הבן שלי (בן 3) מאוד אוהב את הסיפור הזה… בדיוק אני מחפשת לו תחפושת לפורים (במסגרת ארועי מכירות הבלאק פריידיי), ולא מצאתי שום דבר שהוא "יחחבר אליו". אחרי קצת מחשבה על – מה הילד אוהב… נזכרנו שהוא מאוד אוהב את הסיפר על הקבאב הרומני ויש מצב שתחפושת האדם הקדמון "תעשה ת'עבודה".
תודה על פוסט חביב ורלוונטי, בהחלט מתכוונת לאמץ רעיונות 🙂
משמח מאוד לשמוע! מקווה שתאמצו את התחפושת ושהוא יהנה ממנה