בָּדָד אֵשֵׁב: 3 ספרים מומלצים על ילדים שחייהם השתנו בגלל בידוד

ימים מוזרים, מלחיצים, משונים, עוברים על העולם ועל ישראל.

אלפים נמצאים בבידוד ואחרים עוקבים אחרי התפשטות הקורונה ומנסים להבין אם להימנע מהמפגש המשפחתי הקרוב או שמדובר בהיסטריה מיותרת. הורים ברחבי הארץ מנסים לתמרן לוחות זמנים לשמירה עם הילדים ואיכשהו גם להספיק לעבוד. עוד שניה הילדים כבר יטפסו על הקירות מרוב שעות מסך. כולנו נעים בין ניסיון וצורך לשמור על איזושהי שגרה, לבין מתח ממה שעלול לקרות.

לרגל המצב החלטתי להמליץ על 3 ספרי ילדים ונוער שעסקו בנושא של בידוד והרחקה בגלל מחלות מדבקות, בתקווה שיעבירו לכן או לילדיכן זמן בידוד בהנאה. הספריות סגורות אבל החנויות לדעתי עוד פתוחות, ויש אתרים שעושים משלוחים עד הבית.

בספרי ילדים – הרחקה פתאומית של הגיבור או הגיבורה מהורים היא תמיד מנוע שמתחיל עלילה מסקרנת ושינוי פנימי. אינספור גיבורים ספרותיים איבדו את הוריהם בנסיבות טראגיות, הורחקו מהם בגלל מלחמות והפצצות, או מצאו את עצמם גדלים אצל קרובי משפחה רחוקים, אומנות או בבתי יתומים. בחיים האמיתיים זוהי טרגדיה. בספרות זו התחלה של ספר טוב.

אז אם אתם חלילה בבידוד, או שאתם והילדים מחפשים משהו לקרוא או להקריא ולהעביר קצת זמן בהנאה – הנה שלושה ספרי ילדים (שמעולים גם למבוגרים) שבהם מגפה או מחלה מדבקת במיוחד הפכה לחלוטין את חיי הדמויות, והעניקה להם הזדמנות להרפתקאות מעולות במיוחד.

גן החצות של טום 

מאת: פיליפה פירס | תרגום: נורית גולן | 267 עמודים | ללא ניקוד

אחיו של טום, פיטר, חולה בחצבת. המחלה המדבקת משנה את תכניות החופש הגדול של שני האחים, שחלמו לבנות בית משלהם על עץ התפוח. ועכשיו, בגלל החצבת, טום נשלח לבידוד בבית של דודו ודודתו הקפדנים והמשעממים, אותם הוא לא מחבב במיוחד. והכי גרוע – בדירה שלהם אין אפילו גינה קטנטנה! טום מעביר את זמנו בקריאת ספרים, אכילה מרובה וכתיבת גלויות לפיטר החולה ובלילות שנתו נודדת.

אבל לילה אחד, אחרי חצות, מצלצל האורלוגין העתיק מקומת הכניסה 13 פעמים. בשעה המוזרה הזאת טום מגלה בתדהמה גן סודי וקסום במקום שאתמול עמדו פחי זבל ומכוניות. התגלית הזאת הופכת את ימיו של טום למיותרים ונמרחים, ואת לילותיו – למלאי הרפתקאות נפלאות. בגן הוא פוגש את הֵטִי, ילדה קטנה שטוענת שהיא נסיכה. שעות ארוכות הם משחקים יחד ועל המשחקים שלהם שורה תעלומה. מהו הגן המסתורי שאף אחד לא יודע על קיומו ומי היא הטי? ואיך זה שבכל לילה הגן וגם הטי נראים שונים לגמרי? הסוף של הסיפור תמיד גורם לי לבכות בהתרגשות, לא משנה כמה פעמים קראתי אותו. 

סוד הגן הנעלם

מאת: פרנסס הודג'סון ברנט | תרגום: הגר ינאי | 306 עמודים | מנוקד

מרי לֶנוקס היא ילדה בריטית שנולדה וגדלה בהודו אצל הורים מנוכרים שלא ממש מתעניינים בה. מי שגידלה אותה היא האומנת ההודית שלה והיא חונכה להיות מפונקת להחריד, מתנשאת ורעת מזג. כשהיא מגיעה לגיל 9 מתחוללת בעיר שלה מגפת כולרה. לפרק הראשון קוראים "איש לא נותר", ואכן בתוך ימים ספורים (ושני עמודים בערך) מתים הוריה, האומנת שלה ומשרתים נוספים. שאר המשרתים בורחים מן המגפה ומרי נשארת לבדה בבית הגדול.
כשמגלים אותה קצינים בריטיים אחרי כמה ימים היא נשלחת לאחוזה העתיקה של דוד רחוק שלה, באזור הכפרי של אנגליה. הבית הענקי, שבו מאה חדרים, רובם סגורים ונעולים מתגלה כמדכא וקודר והדוד כלל לא נמצא שם רוב הזמן.

בבית היא שומעת לראשונה על הגן הנעול, שאף אחד לא נכנס אליו יותר מעשר שנים. כשהיא מוצאת דרך להיכנס אל הגן היא מגלה עולם של טבע קסום, מסתורי, עזוב לנפשו. השהייה בגן הנעלם, העבודה והמשחק בו מלמדים אותה להיות קשובה לטבע וסודותיו.
גם היחסים עם עובדי האחוזה המקיפים אותה גורמים לשינוי עמוק להתחולל בה. מערכת יחסים מיוחדת נרקמת בין מרי לבין דיקון, ילד טבע שיודע לדבר עם חיות, וגם בינה לבין קולין, בן דודה החולני והאנוכי. ביחד שלושתם מפיחים חיים בגן וצומחים בעצמם. סוד הגן הנעלם הוא קלאסיקה נפלאה שאני תמיד אוהבת לחזור אליה. 

מי מבין את בטסי

מאת: דורותי קנפילד-פישר | תרגום: אורלי מזור-יובל | 186 עמודים | לא מנוקד

אליזבת-אן היא ילדה בת 9. היא גדלה אצל אחות של סבתה, הדודה הרייט, ובתה פרנסס. השתיים מגדלות את אליזבת-אן באופן מגונן וסימביוטי כל כך שאין לה יכולת לחשוב מחשבה עצמאית אחת. היא פוחדת מכל דבר: מכלבים, מחלומות מפחידים, ממבחנים. היא תלותית וחולנית. 

הכל משתנה כשדודה הרייט משתעלת. הרופא ששומע אותה במקרה מצווה לשלוח מיד את הילדה למקום מבטחים כדי שלא תידבק. כך מוצאת את עצמה אליזבת-אן בחווה של משפחת פטני, קרובי משפחתה שעליהם שמעה המון סיפורים מפחידים מדודה הרייט.
לאט לאט מגלה אליזבת-אן שהחיים בחווה של משפחת פטני לא כל כך מפחידים ובעצם מאוד מעניינים. היא לומדת לרכוב על סוס שסוחב עגלה, לחבוץ חמאה, לטפל בחתולים ולבשל. היא לומדת להשמיע את קולה, להתגבר על אתגרים לא קלים ואף זוכה לכינוי חיבה חדש, בטסי.
את כל אלה מלמדים אותה בני משפחת פטני בדרכם הייחודית, בלי הרבה מילים והסברים, בלי מחמאות ושבחים מיותרים, פשוט נותנים לה לנסות, לטעות, ולנסות שוב. הספר מציג למעשה את שיטת מונטסורי ממנה הושפעה מאוד הסופרת.

זה ספר נהדר ורגיש למי שאוהב לקרוא תיאורים ריאליסטיים של החיים בחווה (אני מתה על הז'אנר הזה), למי שנהנה לקרוא על שינויים פנימיים בנפש רגישה ולמי שעוסק בחינוך. תענוג.

מקווה בשבילכן שאתן לא בבידוד, אבל אם כן, שלחו מישהו לחנות הספרים או הכי טוב, תזמינו און ליין ותיהנו משעה שעתיים של קריאה מהנה במיוחד.

בריאות לכולנו! ותשטפו ידיים!

נ.ב. תודה למעין אלכסנדר ולעמית כנעני על עזרתן 🙂

עוד פוסטים שכתבתי עם המלצות על ספרי ילדים:

גיבורות העל שלי
3 ספרים ששומרים על הקסם של הילדוּת

יש לכן המלצה על ספרים מעולים שיעבירו לכולנו את הזמן? קראתן משהו מעולה לאחרונה?
כתבו המלצה בתגובות!