כל הפוסטים בסבא

בבית שבו גדלתי, אם הייתן פותחות את דלת המקפיא, הייתן מוצאות בה, בסמוך לשקיות הסנפרוסט ולגלידה בקרטון בטעם פונץ’ בננה, צנצנות זכוכית עם חיפושיות קפואות. כילדה היה נראה לי טבעי לחלוטין שחרקים (מתים) שוכנים במקרר לצד האוכל שלי. היום אני נזכרת בזה ומחייכת בחיבה, וגם חושבת שאולי זה לא היה כזה נורמלי. אבל כילדה שגדלה בבית של אבא […]

היום אני מתרגשת לשתף באחד הפרויקטים האישיים ביותר שיצרתי. מתנה משפחתית ואישית במיוחד שהכנתי בשביל המשפחה שלי ובעיקר בשביל עצמי, והיתה לי מקור להתרגשות ושמחה בכל רגע שהקדשתי לה. הפרויקט הוא ספר או קטלוג שהוא מחווה לסבתא שלי, אטי אורבך ז”ל. ספר שנעשה כולו באהבה וגעגועים ופרצי צחוק וזכרונות וריחות ילדות. הספר לא היה קורם […]

כשאני ואחותי היינו ילדות אהבנו מאוד לשמוע מאמא שלנו סיפורים על ילדותה בנס ציונה. אהבנו את הסיפור על קן הדבורים בגן הילדים, את הסיפור על הפתק שנטמן באדמה, את הסיפור על ההפלגה הארוכה לאמריקה באניה ענקית. אבל הכי אהבנו לשמוע שוב ושוב את הסיפור על אוסף הזהבים. באוסף של אמא שכנו בתוך קופסת פח עטיפות מוזהבות ומרשרשות […]

בדירה של סבא וסבתא שלי ז”ל התגלה אוצר קטן, שהוגש לי על ידי אבא שלי לפני כמה חודשים: חבילה של כעשר גלויות שנשלחו לסבתא שלי, לאבא שלי ולאחיו כשהיו ילדים, כשסבא שלי היה בנסיעת עסקים בטהרן, אי שם בשנות ה-60. הרגשתי כאילו יום ההולדת שלי הגיע. בשנות ה-60, כשהיחסים בין ישראל לאיראן היו טובים, היתה […]

סבא שלי, אברהם פצ׳ורניק ז”ל, היה פרופסור לכימיה בעל שם עולמי. גדלתי בין המצאותיו הגדולות (שאותן לא ממש הבנתי) ובעיקר הקטנות (איך מכינים עוף בטעם כבד במיקרוגל?). אהבתי לטייל איתו במכון ויצמן, להיכנס למעבדה העמוסה מבחנות רוחשות נוזלים צבעוניים שמדיפים ריחות חריפים. במעבדה ובכנסים המדעיים סבא היה מדען גדול באמת, אבל פנים אל פנים הוא היה […]