משפחה

היה יום קפוא. יום כזה שרק ילדים יכולים להיות בו בחוץ בלי להניד עפעף. ובלי מעיל. הם היו בחוץ במשך שעה ויותר. ארבעה בני דודים. 8 שנים

מערכות יחסים ביו אחיוֹת הן כמו טביעת אצבע – מפותלות ומסקרנות ואף אחת לא דומה לרעותה. אחרי שסיפרתי על הקשר ביני לבין אחותי ועל המתנה האישית שהכנתי לה לחתונה,

הייתי בת 13 כשאִילִי בת דודי נולדה. אילי ואחיותיה הגדולות גדלו בבית הסמוך אלינו, והיו כמו שלוש אחיות צעירות עבורי ועבור אחותי. פגשנו אותן כמעט מדי

כשאני ואחותי היינו ילדות וקיבלנו משימה מאמא – לסדר את החדר/הסלון/המטבח – היה לנו משחק שעזר להפוך את הסידור ליותר כיפי, נעים ונטול משיכות בשיער.

יום אחד כשעוד גרנו בתל אביב, הגעתי לקחת את עומר מהגן. בשניה שהגעתי הוא התחיל לספר לי על התוכנית שתכנן ביחד עם חברתו הטובה ל'. היה

אני מסתכלת על אחד הצילומים האהובים עלי של אחותי טליה ושלי. אני כל כך אוהבת את התמונה הזאת. נשיקת אסקימוסיות, אף-לאף, על סף התפוצצות מצחוק.