שמעתן פעם על ים סודי שבו שוחים דגי קסם? דגים שמחלקים הפתעות לילדים? לא שמעתן? כנראה שלא הוזמנתן לאחד מימי ההולדת שלי וחבל לי עליכן! המשחק הזה הוא מסורת ארוכת שנים אצלנו במשפחה. ואתן כבר מכירות אותי מספיק כדי לדעת שכל מה שמוגדר כמסורת משפחתית מיד תופס לי את הלב. אבא שלי היה זה שהכניס […]
יש אנשים שלפני שנולדים להם ילדים כבר מדמיינים איך יצאו איתם לכל מיני הרפתקאות. איך יקחו אותם למשחק של מכבי, איך ישחקו איתם כדורגל על הדשא, יטיילו בכל נחלי ארצנו או יקלעו צמות. אני פנזטתי על התכרבלות והקראה של סדרת ילדי כפר המהומה. דמיינתי איך יהיה להכיר לבתי העתידית את הרייט המרגלת ורוניה בת השודד. […]
כשהייתי ילדה שבוע הספר היה השבוע האהוב עלי בשנה. יום ההולדת שלי וחג פורים היו ימים שמחים ומרגשים, אבל כאלה שטמנו בחובם אפשרות לאכזבה, תשומת לב – שאותי הלחיצה – והופעות בפני קהל. שבוע הספר לעומת זאת, היה כיף מושלם לילדה שאוהבת להתבונן ולקרוא. לנסוע עם אמא ואבא לחיפה, בערב, בשעה מאוחרת. כשכבר הייתי אמורה להיות במיטה. לשוטט […]
המטפלת שלנו רבקה אומרת, שהיום בערב כל הקבוצה צריכה להתאסף מאחורי הבמה שעה לפני שהטקס מתחיל כדי להתכונן. היא מזכירה לנו ללבוש חולצות לבנות ומכנסי הקמה ואומרת לבנות לאסוף שער, ולבנים להסתרק יפה. השנה אנחנו כבר בכיתה ב. נכנסנו לחברת הילדים בל”ג בעומר, ולכן תורנו להשתתף בטקס של כל הקיבוץ. התפקיד שלנו הוא להעיף יונים לבנות […]
היום אני מתרגשת לשתף באחד הפרויקטים האישיים ביותר שיצרתי. מתנה משפחתית ואישית במיוחד שהכנתי בשביל המשפחה שלי ובעיקר בשביל עצמי, והיתה לי מקור להתרגשות ושמחה בכל רגע שהקדשתי לה. הפרויקט הוא ספר או קטלוג שהוא מחווה לסבתא שלי, אטי אורבך ז”ל. ספר שנעשה כולו באהבה וגעגועים ופרצי צחוק וזכרונות וריחות ילדות. הספר לא היה קורם […]
כשאני ואחותי היינו ילדות אהבנו מאוד לשמוע מאמא שלנו סיפורים על ילדותה בנס ציונה. אהבנו את הסיפור על קן הדבורים בגן הילדים, את הסיפור על הפתק שנטמן באדמה, את הסיפור על ההפלגה הארוכה לאמריקה באניה ענקית. אבל הכי אהבנו לשמוע שוב ושוב את הסיפור על אוסף הזהבים. באוסף של אמא שכנו בתוך קופסת פח עטיפות מוזהבות ומרשרשות […]
בדירה של סבא וסבתא שלי ז”ל התגלה אוצר קטן, שהוגש לי על ידי אבא שלי לפני כמה חודשים: חבילה של כעשר גלויות שנשלחו לסבתא שלי, לאבא שלי ולאחיו כשהיו ילדים, כשסבא שלי היה בנסיעת עסקים בטהרן, אי שם בשנות ה-60. הרגשתי כאילו יום ההולדת שלי הגיע. בשנות ה-60, כשהיחסים בין ישראל לאיראן היו טובים, היתה […]
מאז שאני ואורי בן זוגי מכירים (18 שנה מיינד יו) אני שומעת מאמא שלו, אראלה, על אוסף המפיות האבוד שלה. אוסף גדול ומפואר שהיה מקור לקנאתן של ילדות הקיבוץ בגלל המפיות הנדירות שבו, שהתחילו את דרכן בבתי הקפה של וינה ובודפשט. זה לא שלא האמנתי שהאוסף קיים, אלא שהטלתי ספק קל, מהיכרותי עם הדמויות הפועלות, […]
מתחת לבית ילדים ישן בקיבוץ צפוני מוריק היתה מונחת לה ערימת שולחנות בית ספר ישנים ומתפרקים. כל מי שעבר בשביל המוצל ליד בית הילדים התעלם, אולי אפילו לא הבחין, בשולחנות עם לוחות הפורמייקה הירוקים המתקלפים, שמגירותיהם פעורות לרווחה, אוספות אליהן את טל הלילה ואת רחשי ההולכים והבאים. באותו יום הגעתי לכאן, סטודנטית לתקשורת חזותית בבצלאל, […]
כמה חודשים לפני החתונה של אחותי, תכנון המתנה שלה תפס חלק נכבד מהמחשבות שלי ולא מעט משעות הפנאי שלי. יש לי אחות אחת, מיוחדת במינה ואהובה מאוד. רציתי שהמתנה שלי תביע את כל אהבתי אליה. במשך שעות, ימים ושבועות עמלתי על מתנה אישית במיוחד ממני אליה (ועל כך בפוסט נפרד, מבטיחה). אבל חוץ ממתנה אישית רציתי […]
עוד מהטוב הזה: