אני אוהבת את התקופה הזו בשנה. למרות שמירוץ החגים מגיע מיד אחרי חופש גדול, ארוך ומיוזע, אני מרגישה שהיא שונה מהותית באווירה שלה. המפגשים המשפחתיים, התחושה שכולם קצת יותר נחים ואוכלים וקצת פחות עובדים. ריחות של סכך, חצבים עדינים שפורחים בכל פינה והיורה שביקר אותנו לא מזמן – כל אלה ממלאים אותי בתחושת שמחה והתחדשות. מדור […]
יומולדת לבלוג הוא ציון דרך משמח במיוחד. הבלוג שלי בן שנתיים (וקצת, אבל לא נתקטנן). הוא כבר הולך לבד, יש לו רצונות ודעות משלו, ונשאר רק לקוות שהוא לא ישתטח בצרחות על הריצפה של הסוּפֵּר בשנה הקרובה 🙂 זמנים של חגיגות מעוררים בי את המבט הנוסטלגי. כזאת אני, באפריל אני יכולה להיות נוסטלגית לגבי ינואר, […]
את השאלה המקסימה והמעניינת שבכותרת הפוסט העלתה יעל פלג-צאלים בקבוצת פייסבוק שאני חברה בה. בעקבות השאלה נוצר דיון ושיתוף מרתק, מרגש, שמח ולפעמים עצוב. השאלה מיד עוררה בי מחשבות על אמא שלי, על מה קיבלתי ממנה, ומה למדתי ממנה (מרגישה שאלה שתי תשובות שונות). מיד חשבתי גם על עצמי כאמא, מה הדברים שעומר ונועם מקבלים […]
בבית שבו גדלתי, אם הייתן פותחות את דלת המקפיא, הייתן מוצאות בה, בסמוך לשקיות הסנפרוסט ולגלידה בקרטון בטעם פונץ’ בננה, צנצנות זכוכית עם חיפושיות קפואות. כילדה היה נראה לי טבעי לחלוטין שחרקים (מתים) שוכנים במקרר לצד האוכל שלי. היום אני נזכרת בזה ומחייכת בחיבה, וגם חושבת שאולי זה לא היה כזה נורמלי. אבל כילדה שגדלה בבית של אבא […]
שבוע הספר התחיל! כילדה קראתי בלי סוף. הייתי יוצאת לי מספריית הקיבוץ עם ערמה של עשרה ספרים כשהאף שלי תקוע, ליטרלי, בתוך אחד מהם. אהבתי לעצור על מדרגות הספרייה, לשבת בצֵל ולקרוא כמה עמודים לפני שאחזור לבית הילדים. ספרים שאני אוהבת, אני קוראת שוב ושוב (ושוב). אני מכירה הרבה אנשים שחושבים שזה בזבוז זמן ענקי, אבל בשבילי לחזור לספר שאני אוהבת זה […]
עומר (7 וחצי) מאוד אוהב את לונדון. למרות שמעולם לא היה בה, למרות שלא הקפדנו לספר לו דווקא על העיר הזו, משהו בליבו מושך דווקא אליה. הוא אוהב לשמוע סיפורים ולשאול שאלות על משפחת המלוכה (הסאן הבריטי יכול ללמוד ממנו בענייני תחקירי עומק), שואל מדי פעם לשלומו של הנסיך ג’ורג’ (ומקפיד לציין ששניהם קיבלו במתנה […]
הבלוג שלי חוגג שנה ממש בימים אלה. כבר שנה שאני כותבת לי ולכן. משתפת ברעיונות חדשים שאני חושבת שישמחו אתכן, בזיכרונות יפים שאני מאמינה שיהדהדו גם אצלכן, ובסיפורי מתנות שלא מפסיקים לרגש אותי, ואני מקווה שנותנים גם לכן השראה. הבלוג אמנם עוד צעיר, אבל הספיק לשנות הרבה בעולמי הפרטי, והכניס המון שמחה וחדוות יצירה לחיי. […]
אני באה ממשפחה של אספנים. מסבתא שלי שאספה כדים וגביעים, סבא שאסף מטבעות ובולים, דרך אבא ודוד שאוספים חיפושיות (!) ודוד אחר שאוסף ומגדל קקטוסים, עד אֵלַי, שאוספת ספרי ילדים ופריטים מוזרים משנות השמונים – כולנו חולקים את האהבה הזאת, למקבצים ושמירה של “דברים מאותו סוג”. כשהתחלתי את הבלוג שלי ידעתי שיש אוספים משפחתיים שאני ממש רוצה […]
אני מסתכלת על אחד הצילומים האהובים עלי של אחותי טליה ושלי. אני כל כך אוהבת את התמונה הזאת. נשיקת אסקימוסיות, אף-לאף, על סף התפוצצות מצחוק. פיסת זיכרון שמיד מציפה אצלי גל של זכרונות נוספים. ריח של דשא, מכנסי טריינינג משנות השמונים (כולל חותלות!), גלגלונים ועמידת ידיים על הקיר, הקראת סיפור לפני השינה במיטה שלי (אני […]
כשהייתי ילדה, הכנת “שנות טובות” לכל החברות שלי היתה אחד הדברים שהכי חיכיתי להם בכל תחילת שנה. במשך שעות ישבתי לבחור את הצבע, המדבקות והציור המתאים לכל חברה וחברה. הטקס החגיגי שבו הוציאה המורה את כרטיסי הברכה מהקופסה הגדולה והאדומה שעמדה על שולחנה, ומיינה אותם לערימות קטנות שמיועדות לכל ילד זכור לי כרגע שיא מותח. כל […]
עוד מהטוב הזה: